תוֹכֶן
לידיה הול הייתה אחות שיקומית ותאורטיקן סיעודי בסיסי משנות השישים. היא הצהירה כי ניתן לראות טיפול פרטני בשלושה תחומים שונים: טיפול (הגוף); גרעין (האדם); ולרפא (המחלה). התיאוריה שלו עזרה לסלול את הדרך לסיעוד מודרני, שם אחיות משתמשות בחשיבה ביקורתית ובידע רפואי כדי לטפל ולרפא חולה, ולא רק לפי הוראות הרופאים.
כַּתָבָה
לידיה הול סיימה את לימודיה הסיעודיים בסיעוד בשנת 1927 ואת התואר הראשון שלה בסיעוד לבריאות הציבור בשנת 1937. בהמשך סיימה תואר שני במדעי הטבע והפכה למנהלת הראשונה במרכז לואב לסיעוד, בית חולים שיקומי בברונקס, ניו יורק, הפועלת עד היום. היא הייתה אחות בפועל במשך למעלה משלושים שנה כאשר פיתחה את תיאוריית "הטיפול, הליבה, הריפוי" בשנות השישים.
היזהר
"טיפול" מתמקד בטיפול בגוף בידיים ובאמונה שמגע של טיפול והערכה יסודית הוא טיפולי. מרכיב זה של חיבה, המכונה גם "טיפול אימהי" בחולה, נעשה במטרה לנחם את המטופל, לעזור לו לספק את צרכיו. הול האמין שזה היבט של טיפול בלעדי באחיות.
הליבה
"ליבה" מתייחס לשימוש בתקשורת טיפולית כדי לעזור למטופל להבין לא רק את מצבו, אלא גם את חייו. בהקשר זה הטיפול בחולים התבסס על מדעי החברה והיה משותף עם חלקים אחרים בקהילה, כמו פסיכולוגים ואנשי דת. המטרה היא לעזור למטופלים ללמוד את תפקידיהם בתהליך הריפוי, לשמור על זהותם וללמוד להשתמש באחות כדוברת.
ריפוי
"תרופה" מתייחסת לאחיות המיישמות את הידע הרפואי שלהם במחלה כדי לעזור בתכנית טיפול. הטיפול בחולה בחלק זה מבוסס על מדע פתולוגי. במקרה זה, תפקידה של האחות הוא לסייע לחולה ולמשפחתו ולעזור להם להתמודד עם הטיפול המומלץ על ידי הרופא. כאן גם נכנס לתפקיד תפקידה של האחות כסנגור מטופל; עליו להגן על תוכנית הטיפול שלו לטובת המטופל.
שיקולים
תיאוריה זו הייתה הראשונה שהתייחסה לחשיבות צרכי הטיפול של האדם. זו הייתה גם התיאוריה הראשונה שתפסה אחיות כמקצוענים וקבעה כי טיפול צריך להינתן רק על ידי אחיות מיומנות. הול כלל גם טיפול משפחתי, והתמקד בשמירה על בריאות טובה ואיכות חיים.
