תוֹכֶן
לעין האנושית לוקח כ- 40 אלפיות השנייה לעבד תמונה. בן אנוש יכול לתפוס 25 תמונות שונות בשנייה, או לתפוס את אותו אובייקט 25 פעמים בשנייה. למרבה הצער, המוח לא יכול לעבד מידע זה כל כך מהר. במקום זאת, מה שנראה לעשות, על פי חוקרים מאוניברסיטת מקגיל, הוא לאחסן את המידע בתמונות אלה ולהוסיף להם תוספות. ברגע שיש לכם תצוגה, למשל, של ציפור בטיסה, היא פשוט מוסיפה מידע חדש לתמונה, שנקרא אפקט בטא.
כיבוש
העין האנושית לוכדת תמונה, כמו תצלום. בשלב זה, זה פשוט אור. הרשתית מזהה את התמונה ומשנה את אותות האור לאותות חשמליים לפני העברת המידע למוח. העצבים מעבירים את האות מהרשתית אל המוח, שמפענח את המידע ובאמצעות הזיכרון מפענח את המידע לזיהוי התמונה.
קולנוע וטלוויזיה
תוכנית סרטים או טלוויזיה מורכבת מתמונות סטילס. העיניים והמוח האנושי תופסים תנועה עקב התמונות, שעוברות במהירות שהופכת זניחים למרחבים שחורים. בסרט הוא נע כ- 24 פריימים לשנייה (fps), בעוד שווידיאו בהפרדה גבוהה ניתן לצלם עד 60 פריימים לשנייה. סרטים ישנים, כמו אלה משנות העשרים והשלושים של המאה העשרים, נראים מעט סוערים ונראה שכולם נעים במהירות, בגלל שרבים מהם צולמו ב -16 פריימים לשנייה.
חושך ואור
אין שום סיבה להאמין שהתפיסה האידיאלית מתעכבת עם כיבוי האורות. על פי האגודה האמריקאית לאופטומטריה, כאשר האורות כבים, "ניתן להפחית את חדות הראייה ל 20/200 או אפילו פחות". העמותה גם מציינת כי ראיית צבע כלשהי הולכת לאיבוד במצבים חשוכים. למרות שאינפורמציה בנושא הספציפי אינה זמינה באופן נרחב, משמעותה ככל הנראה איטיות במוח ובעיניים ביכולתם לעבד מידע חזותי.
