תוֹכֶן
הפורום הבינלאומי לזכויות עבודה מציין כי מספר חברות עם מותגים מובילים בשוק משתמשים בעבודות עבדים. מאמר שפורסם ב"ניו יורק טיימס "משנת 2008, שנכתב על ידי דייוויד ברבוזה, גילה כיצד נוצלו כמה מפעלים סיניים המעסיקים עובדים לייצור סחורות למדינות המערב. בנוסף לקבלת שכר מינימום, העובדים נחשפו למכונות מסוכנות ולכימיקלים מזיקים. בין המותגים העיקריים שמסתמכים על עבודת עבדים ניתן למנות את נייקי, בורברי וולמארט.
יצרני בגדים
אמריקן אפרל, Abercombe & Fitch, L.L. שעועית, ג'ימבורי, האנס ובורברי הם כמה מהמותגים הידועים שמשתמשים בעבודת עבדים כדי לייצר את הבדים והבגדים שלהם. לפי פורום העבודה הבינלאומי, חברות אלה אינן עומדות בסטנדרטים של עבודה הוגנת ואינן מנסות לשפר את תנאי העבודה של עובדיהן. L.L. שעועית, ג'ימבוררי והנס משתמשים בעבודת ילדים בכפייה במפעלי ייצור הכותנה שלהם באוזבקיסטן. לעובדי יצרני הבגדים הללו אין זכויות מיקוח קיבוצי ואינם קשורים לאיגודים. פורום העבודה הבינלאומי מציין כי מדובר ברשימה לא חד משמעית, שכן ישנם כמה מותגי בגדים אחרים המנצלים עבודת עבדים.
יצרני מוצרי ספורט
יצרני מוצרי ספורט, כמו נייקי ואדידס, מסתמכים על עובדים באינדונזיה שייצרו את הנעליים שלהם. דוח של Common Dreams, ארגון לא ממשלתי שאינו ממשלתי, מצביע על כך שעובדים אינדונזיים חיים בעוני קיצוני ומתמודדים עם הטרדות ותוקפנות פיזית מצד מעסיקיהם. נייקי היא חברת נעלי הספורט הגדולה בעולם, ומחזיקה 11 מפעלים באינדונזיה המייצרים 55 מיליון נעליים בשנה. חלק ניכר ממוצרים אלה מיוצא לארצות הברית; רק זוג אחד מתוך 50 נמכר לצרכנים אינדונזיים.
חנויות וקמעונאות רהיטים
הפורום הבינלאומי לזכויות העבודה מפרט את איקאה, וולמארט וקוהל כחנויות רהיטים וקמעונאים שיש להם היסטוריה של שיטות עבודה לא הוגנות ואשר אין להם "אחריות חברתית תאגידית". ארבעה עובדים שנשכרו על ידי חברות אלה בטורקיה קיפחו את חייהם בגלל תנאי עבודה לא בטוחים. כאחת הקמעונאיות הגדולות בעולם, לוולמארט יותר מ- 60,000 ספקים. לחנות זו היסטוריה ארוכה של הפרות זכויות עבודה "ברמה גבוהה" במדינות כמו בנגלדש, סין, אינדונזיה וסווזילנד וכבר נכשלה בתחומים כמו שכר, גמול שעות נוספות, חופשת לידה, הפסקות שירותים, עבודות עבודת כפייה והזכות להתאגד.
חברות תעשייתיות
מותגים אגרו-תעשייתיים כמו מונסנטו, קרגיל וארצ'ר דניאלס מידלנד עוסקים בשיטות עבודה לא הוגנות. על פי הפורום הבינלאומי לזכויות עבודה, חברות אלו "הן צמרת שרשרת האספקה המורכבת" המכפיינת עובדים בעבודת ילדים, עבודות כפייה ושיעבוד חוב. חקלאים קטנים באזורים שונים בעולם נאלצים לקנות זרעים מענקי החקלאות התעשייתיים הללו ולמכור להם את מוצריהם במחירים "לא קיימים". עובדי החווה המייצאים מוצרים כמו אננס, גומי, כותנה, קקאו, תה ופרחים מספקים מותגים חשובים לעיבוד מזון, כמו קראפט, נסטלה ודול. חברות אלה מחזיקות בנתח משמעותי ממותגי המזון העולמיים ומפרות זכויות עבודה בתחומים החל משכר עבודה, שעות עבודה, חופש ההתאגדות וכלה בחשיפה לכימיקלים מזיקים או רעילים.
