תוֹכֶן
אם כבר ערבבת חומץ (שמכיל חומצה אתנואית) ונתרן ביקרבונט, שהוא בסיס, ראית תגובה נטרול של חומצה-בסיס. כמו ביקרבונט וחומץ, כאשר מערבבים חומצה גופרתית עם בסיס, השניים ינטרלו. תגובה מסוג זה נקראת כימית ניטרול.
מאפיינים
כימאים מגדירים חומצות ובסיסים בשלוש דרכים שונות, אך ההגדרה השימושית והידועה ביותר מתארת חומצה כחומר המשחרר יוני מימן בזמן שהבסיס מקבל אותם.חומצות חזקות עדיפות לתרומת יונים וחומצה גופרתית היא בהחלט חומצה חזקה. ואז, כשהוא מונח במים, הוא מופחת כמעט לחלוטין - בפועל, כל מולקולות החומצה תרמו את שני יוני המימן שלהן. יונים שנתרמו נלכדים על ידי מולקולות מים, אשר בעת טעינה הופכות למולקולות הידרוניום. הנוסחה ליון הידרוניום היא H30 +.
תְגוּבָה
כאשר מוסיפים לחומצה הגופרתית את הבסיס או את תמיסת הבסיס, שניהם מגיבים ומנטרלים. הבסיס מסיר יוני מימן ממולקולות המים הטעונות, ומשחרר ריכוז גבוה של יוני הידרוקסיד. אלה, יחד עם הידרוניום, מגיבים ליצירת מולקולות מים ומלח נוספות (תוצר של תגובת בסיס חומצה). מכיוון שחומצה גופרתית חזקה, אחד משני דברים יכול לקרות. אם הבסיס הוא גם חזק, כמו אשלגן הידרוקסיד, המלח שנוצר (אשלגן גופרתי, למשל) יהיה ניטרלי. במילים אחרות, לא חומצה ולא בסיסית. מצד שני, אם הבסיס חלש, כמו אמוניה, המלח שנוצר יהיה חומצי, שפועל כחומצה חלשה (למשל, אמוניום סולפט). חשוב לציין כי מכיוון שבמלח ישנם שני יוני מימן הניתנים לתרומה, מולקולה אחת של חומצה גופרתית יכולה לנטרל שתי מולקולות של בסיס כמו נתרן הידרוקסיד.
חומצה גופרתית ונתרן ביקרבונט
מכיוון שלעתים קרובות משתמשים בנתרן ביקרבונט לנטרול דליפות חומצות מתאים וסוללות או במעבדות, הרי שתגובת חומצה גופרתית עם ביקרבונט היא דוגמה נפוצה שמביאה לנסיגה קלה. כאשר הביקרבונט בא במגע עם תמיסת החומצה הגופרתית, הוא מקבל את יוני המימן כדי להפוך לחומצה פחמנית, העלולה להתפרק כדי לשחרר מים ופחמן דו חמצני. עם זאת, כאשר חומצה גופרתית וביקרבונט מגיבים, ריכוז החומצה הפחמית מצטבר במהירות ובכך מועדף להיווצרות פחמן דו חמצני. מסת רותחת של בועות נוצרת כאשר פחמן דו חמצני בורח מהתמיסה. תגובה זו היא המחשה פשוטה לעקרונו של לה שאטלייר - כאשר שינויים בריכוזים משנים איזון דינמי, המערכת מגיבה על מנת להחזיר את האיזון.
דוגמאות נוספות
התגובה בין חומצה גופרתית לסידן פחמתי דומה במקצת לתגובה עם ביקרבונט - פחמן דו חמצני יוצא בצורה של בועות, והמלח שנוצר הוא סידן גופרתי. התגובה של חומצה גופרתית עם בסיס חזק, כמו נתרן הידרוקסיד, תייצר נתרן סולפט, ואילו חומצה גופרתית שהגיבה עם תחמוצת נחושת תיצור את התרכובת הכחולה הנקראת נחושת (II) סולפט. חומצה גופרתית כל כך חזקה שאפשר אפילו להשתמש בה כדי להציב יון מימן בחומצה החנקתית, ויוצר את יון החנקן. משתמשים בתגובה זו בייצור אחד הנפצים המפורסמים ביותר בעולם: טריניטרוטולואן או TNT.
