תוֹכֶן
המחקר מחולק בעצם לשתי קטגוריות: מחקר איכותני ומחקר כמותי. מחקר איכותני עוסק בתיאורים מופשטים יותר, בעוד שמחקר כמותי עוסק במספרים ובנתונים קשים. ריח של המבורגר, למשל, הוא איכותי, בעוד שמשקלו בגרמים הוא כמותי. למרות ההבדלים המהותיים הללו, ישנם קווי דמיון גדולים בין שתי צורות המחקר הללו.
נתונים איכותיים
דמיון בין מחקר איכותני לכמותי הוא שהנתונים הגולמיים הם, בסופו של דבר, איכותיים. גם אם המספרים אינם משוחדים, החוקר עדיין צריך לבחור מספרים מסוימים ולהתעלם מאחרים. לפיכך, בעוד שהמספרים עצמם אובייקטיביים, תהליך הבחירה וההצדקה מדוע הם חשובים יותר ממספרים אחרים הוא איכותי, מה שהופך את כל המחקר לאיכותי במידה מסוימת.
איסוף נתונים כמותי
בעוד שחלק מהנתונים האיכותניים הם פשוט רשמים של החוקר, אחרים הופכים לנתונים כמותיים. דוגמאות לכך כוללות סקרים שבהם אנשים נותנים את התרשמותם ממשהו בסולם של 1 עד 5; למרות שהרושמים הם איכותיים, הם באים לידי ביטוי בצורה כמותית. זה מאפשר לחוקרים להפוך רשמים איכותיים לנתונים כמותיים.
תפקיד החוקר
שתי שיטות המחקר, האיכותיות והכמותיות, מערבות את החוקר. ההבדל הוא באופן שבו מדובר. במחקר אנתרופולוגי איכותי, למשל, החוקר יכול "להצטרף" לקבוצת אנשים ולכתוב את רשמיהם. עם זאת, במחקר קליני כמותי, החוקר יעצב את המחקר בכוחות עצמו. בכל מקרה, החוקר מעורב באופן איכותי בשלב כלשהו בפרויקט. זהו דמיון מרכזי בין שתי השיטות.
שיטות מעורבות
המציאות של מחקר כמותי ואיכותי היא שרוב המחקרים מעורבים. על מנת לקבל תמונה מלאה של נושא, חוקר טוב צריך להשתמש בשילוב של נתונים גולמיים והופעות אישיות. זהו הדמיון המהותי בין מחקר איכותי לכמותי - שניהם משמשים ברוב המחקרים האקדמיים.
