תוֹכֶן
לדוחות אינפורמטיביים אין הטיה טענה. מטרתו לבדוק עובדות כדי שהקורא יוכל לקבל החלטה, ולא הכותב. עליו לשמור על גישה ניטרלית בעת הצגת העובדות, אך אסור לו לחסוך באנרגיה כדי לחקור לעומק ולכתוב בבהירות. מאחר ותיזה מציגה טיעון, אין לדו"ח ההסבר בהכרח נקודת הגנה, אלא הוא זקוק למיקוד ברור שנקבע במשפט.
צעד אחר צעד
שלב 1
גלה מי רוצה את הדוח ומדוע. מבלי לבצע ניתוח קהל זה, קשה להתחיל לכתוב. כשאתה מדבר עם הקורא, שאל מה הניע את בקשת הדו"ח, איזה נושא צריך להיות מכוסה ואיזה פורמט נדרש. דוח מעבדה יהיה שונה מאוד מדו"ח ספרים, למשל, אך כולם זקוקים לפריטים בסיסיים.
שלב 2
אסוף נתונים בנושא. השתמש במקורות מורשים, כגון מאמרים אקדמיים, ספרים, דפי אינטרנט הקשורים לממשלות או אוניברסיטאות, מחקרים מדעיים או ראיונות. אם אתה אוסף את הנתונים בעצמך, הסביר, בסמוך לתחילת הדוח, את השיטות שבהן השתמשת ליצירת שאלונים וסקרים.
שלב 3
התמקד בדוח שלך במשפט האחרון של הפסקה הראשונה והשתמש בשאר ההקדמה כדי למשוך את תשומת לב הקהל. ציין כמה נתונים סטטיסטיים חשובים, מומחה או ספר בדיחה שקשורה לנושא. על ידי קביעת המיקוד אתה נותן לקורא ולעצמך מדריך. הקורא יודע למה לצפות ואתה יודע מה לכלול או לא לכלול מהדוח. מחק כל דבר שלא קשור למוקד.
שלב 4
הכינו לעצמכם רשימה של 5 עד 10 נושאים עיקריים, בהתאם לגודל הדוח, החיוניים וקשורים למוקד. הקדישו פסקה או אפילו קטע מהדוח לכל נקודה. פיתחו כל נושא באמצעות ציטוטים, סטטיסטיקה, דוגמאות, סיכומים ובניתוח והשתקפות משלכם.
שלב 5
ציטט את המקורות שלך. אם אתה מצטט או מסכם, השתמש באחד מסגנונות ההתייחסות העיקריים, כגון איגוד הספרות המודרנית (באנגלית, MLA), האגודה הפסיכולוגית האמריקאית (באנגלית, APA) או שיקגו, כדי לזכות את המקורות. שמור את כל המידע אודות הפניות, כולל כותרות, שמות, מפרסמים, מספרי עמודים ותאריכים, מכיוון שמידע זה נחוץ לרוב סגנונות ההתייחסות. עורכים, פרופסורים או מנהלים שונים עשויים להעדיף סגנונות שונים, לכן בררו איזה מהם דרוש לדוח הספציפי.
שלב 6
סיום בהדגשת עיקר הדו"ח, תוך הדגשה, במילים אחרות מאלה ששימשו בהקדמה, את מה שחשוב.
