תוֹכֶן
הסוואנה האפריקאית היא שטח עשב טרופי המכסה כמעט את כל היבשת. זהו שטח הדשא הגדול ביותר בעולם. היא עצומה ומשתנה, ותושביה צריכים להתאים את אורח חייהם כדי לשרוד. באופן זה הביו הופך על ידי האנשים השוכנים בו, אנשים שעדיין מטפחים את אורח החיים המסורתי.
תושבי סוואנה
האנשים השוכנים בשטח העצום של הסוואנה מזדהים מאוד עם אזור זה. בעבר הם באו לחפש מזון, וכיום הם שורדים בציד ואכילת דבש, פירות וירקות. עם הזמן, ציידים ולקטים שקראו להם דורובו, הצטרפו לעדר, כמו גם שבט המסאי ולבסוף הקיקויו, אומת חקלאים, לחלוק את המישור העצום. האוכל, הדת, הלבוש וכללי השבט של עמים אלה נותרו על כנם במשך שנים, בהשוואה לחיים בערים מודרניות.
מסאי
תושבי קניה וטנזניה מהווים את שבט המסאי, רק אחת הקבוצות שחיות בסוואנה. ידועים כלוחמים במשך זמן רב, אנשי המסאי גרים שם מאות שנים. הם נודדים ומגדלים בקר, כבשים ועזים כדי להשיג בשר. בקר מספק בעיקר חלב, בשר ועור לבגדים, כמו גם זבל לבניית בתיהם. הם חיים בקבוצות של 10 עד 20 בקתות, שעשויות מענפים, זרדים, דשא וחימר. נשים משבט מביאות מים ובונות בתים, כמו גם יוצרות חרוזים ותכשיטים. עבור העולם המודרני, הרועים הללו הם הפנים של הסוואנה.
הדזבה בושמנים
קבוצה כמעט נכחדת של אלף איש בלבד, הבוזמנים של הדזבה חיו בסוואנה במשך אלפי שנים. הם בעיקר ציידים ולקטים. הם חיים ועוברים בקבוצות קטנות של לא יותר מ -30 אנשים. שבט זה נשאר במקומות לזמן קצר ואז עובר לאזורים אחרים. הם צורכים בשר, דבש, פירות בכלל וירקות. בשעות המוקדמות של היום, קבוצה קטנה של גברים מחפשת אוכל עם חץ וקשת. מרשימים כמו כישוריך עם מכשיר הציד הזה הם כפות הרגליים המהירות שלך. קבוצה גדולה יותר של נשים מחפשת פירות ומביאה אותם הביתה בהתאם לזמינות. אנשים אלה מדברים בשפה ייחודית וייחודית, שנשמעת כמו "לחיצות".
חקלאים
מרבית האפריקאים המתגוררים בסוואנה אינם נודדים ואינם גרים בערים מודרניות. הם חקלאים שמטפחים ומגדלים בקר כדי לפרנס את משפחותיהם. החיים מתרכזים בכפרים, ולא בקבוצות קטנות של אנשים. ילדים הולכים לבית הספר. פעילויות תרבותיות כמו אמנות, מוסיקה וריקודים פורחות בכפרים אלה ומסייעות לחיזוק מסורות ישנות וערכיות.
