תוֹכֶן
חברות גדולות המשרתות קהל לקוחות מגוון או פועלות באזורים גיאוגרפיים מרובים עשויות לבחור לפעול עם מבנה חלוקתי. זהו סוג פעילות מבוזר יותר בו כל חטיבה מתפקדת כחברה נפרדת משלה. סוג זה של פורמט הפעלה מציע כמה יתרונות, כמו גם מלכודות פוטנציאליות.
סיפוק עצמי
יתרון במבנה האגף הוא שכל חטיבה יכולה לפעול כיחידה המספקת את עצמה בבידוד, מבלי שתצטרך להסתמך בכבדות על חברת האם או על הנהלת הארגון. לאגפים בדרך כלל יש מבנה ניהול עצמאי משלהם, המאפשר להם לקבל החלטות במהירות, לרוב ללא צורך באישור מצד אחרים. לאגפים יש גם ציוד, אספקה ומשאבים משלהם, המאפשרים שיטת פעולה אוטונומית יותר.
התמחות
יתרון נוסף של מבנה חלוקתי הוא בכך שהוא מאפשר מידת התמחות גבוהה. עובדים בעלי כישרונות ומיומנויות דומים יכולים לעבוד יחד ולהתמקד בפרויקטים ספציפיים המסייעים לחטיבה להשיג את יעדיה. מכיוון שהחטיבה פועלת באופן אוטונומי, ההנהלה עשויה להכיר יותר את צרכי העובדים, מה שמבטיח כי תהיה להם גישה למשאבים הדרושים לה כדי להשלים את משימותיהם. אנשים בעלי דעות דומות עשויים גם לראות במבנה החלוקתי דרך קלה יותר לפתח תחושת עבודת צוות.
יותר אוטונומיה
מצד שני, מבנה חלוקתי יכול לגרום לתחושה הרבה יותר גדולה של אוטונומיה. כל חטיבה יכולה לראות את עצמה כארגון מבודד לחלוטין מהאחרים ולעסוק רק בהגשמת היעדים שלה, במקום לחתור למטרות הארגון בכללותו. אם החברה פועלת תחת הנהגה חלשה, היא עלולה לגרום לכישלונות לפעול ברמות מקסימום של יעילות וחוסר יכולת לעמוד ביעדיה הכוללים.
עלויות בעלייה
חסרון פוטנציאלי נוסף במבנה ארגוני חטיפי הוא שהמבצע יכול להיות יקר יותר. מכיוון שכל חטיבה פועלת כישות נפרדת, היא זקוקה גם למשאבים משלה, שכן לא תמיד שיתוף משאבים בין חטיבות יכול להיות מעשי. זה יכול לגרום לשכפול של משאבים שאולי לא נמצאים במבנה ריכוזי יותר.ארגוני האגף צריכים להבטיח שלכל חטיבה יוקצו המשאבים הדרושים לה כדי להשיג את יעדיה, תוך חיפוש דרכים למזער את העלויות.
