תוֹכֶן
אי ספיקת כליות היא מחלה שכיחה ומסוכנת, עם השלכות הפוגעות בכל שאר האיברים בגוף. ליקויים קלים בתפקודי הכליות עשויים שלא להראות תסמינים בהתחלה, אך ככל שהמחלה מתקדמת, הם עלולים לגרום לתסמינים שונים, כגון התקפים, אובדן רקמות, דימום במערכת העיכול ותרדמת. אי ספיקת כליות מוחלטת מחייבת דיאליזה שגרתית עד שנמצא כי תורם מבצע את ההשתלה. תרופות הומיאופתיות הצליחו בטיפול במחלות כליה - מחלה שהרפואה המודרנית עדיין לא מצאה לה תרופה.
העובדות
על פי ה- National National Kidney Foundation, יותר מ- 26 מיליון אמריקאים סובלים ממחלות כליה או נמצאים בסיכון לחלות בהן. מחלת כליה שלא טופלה מובילה לאי ספיקת כליות כרונית. עם זאת, הסיבה מאחורי המחלה יכולה להשתנות. יתר לחץ דם וסוכרת הם גורמים שכיחים התורמים להתפתחות מחלות אלו, אך גורמים גנטיים, זיהומים כרוניים, זאבת ואבנים בכליות הם גורמים אפשריים אחרים.
באנציקלופדיה של ההומאופתיה, ד"ר אנדרו לוק מציין כי "הומאופתים מאמינים שבריאות טובה היא תוצאה של האיזון בין הנפש לגוף, שמתחזק על ידי 'כוח חיוני' המווסת את יכולתו של הגוף לרפא את עצמו ".
בניגוד להומאופתיה, הרפואה המודרנית והקונבנציונאלית אינה מרפאת אי ספיקת כליות. תרופות, השתלות כליה והמודיאליזה אינן מרפא מוחלט. התרופות פשוט מעכבות כישלון מוחלט, בעוד שדיאליזה והשתלה מהווים תחליף לתפקודי כליה תקינים בלבד. בהומאופתיה יש חומרים רפואיים המטפלים בכליה הפגועה. תרופות מעוררות את מערכת החיסון של הגוף לריפוי הכליות.
שיטות טיפול
ישנן שתי גישות דומיננטיות ברפואה ההומאופתית: קלאסית ומורכבת. ההומאופתיה הקלאסית מתייחסת לטיפול במחלה באמצעות תרופה אחת המתאימה במדויק ל"החוקה הטבועה של המטופל ומסגרת התסמינים המוצגים ". מצד שני, רופאים הומאופתיים נוטים להעדיף את הגישה המורכבת, תוך שימוש במספר תרופות לטיפול במחלות קשות ותסמינים הקשורים לאי ספיקת כליות.
ד"ר הרשד רבאל, מומחה להומאופתיה בגוג'ראט, הודו, מתייחס לאי ספיקת כליות כרונית תוך שימוש בגישות הומאופתיות מורכבות. בחירת התרופות שלך תלויה בבדיקות יסודיות ובניתוח מעמיק של המטופל, תוך התחשבות במגוון משתנים, כולל ההיסטוריה הרפואית של המטופל, תסמיניו, אישיותו ומצבו הנפשי.
תרופה לאי ספיקת כליות
תרופות הומיאופתיות - המכונות תרופות - המטפלות באי ספיקת כליות משתנות מאוד בהתאם למטופל ולמצבים הקשורים לתרופה. עם זאת, ישנם כמה פתרונות נפוצים שבהם הומאופתים משתמשים לעתים קרובות, מכיוון שתכונותיהם עונות על הסימפטומים העיקריים של אי ספיקת כליות.
הרשימה הבאה מציגה כמה מהתרופות והתסמינים הנפוצים הקשורים לאי ספיקת כליות בה הם מטפלים: המטרות של Ammonium Carbonicum הן שתן מכאיבות ותכופות, שתן לבנבן, דמי, דליל, מעונן או מסריח, איטיות נפשית ועייפות. המטרות של Apis mel הן בצקת כללית או נפיחות, דלקת בכליות ודיכוי שתן. אלה של Arsenic alb הם הקושי במתן שתן, אורמיה, דלקת בכליות, שתן דלילה, עם צריבה ולא רצונית.
המטרות של Aurum נפגשו הן החזקה כואבת של שתן עם ריר. בלדונה היא דלקת בכליות, ברבריס הם יתר לחץ דם, אבנים בכליות, שתן צהוב כהה או ירוק וכאבים עצביים המגיעים מהכליה. קנאביס הוא דלקות בדרכי השתן. קנתריסיס הם זנים באזור הכליות, קוליק כליה ונפריטיס (דלקת בכליות). Chelidonium הם השתנה לילית תכופה, עודף שתן ושתן לבנבן. Cicuta's הם תכיפות, השתנה אלימה, שימור שתן והתקפים. קולוצינתס הם התכווצויות בכליות.
אלה מ- Cuprum Aas הם פגמים בתפקוד הכליות, במתן שתן מכאיב ובשתן דהוי. Cuprum met's הם הרטבת לילה, דיכוי שתן, שתן שקוף, שתן תכופה ומסריח וצמיג וכאבי תופת בשופכה. גלונואין הם שתן בלילה תכופה ודלקת בכליות. הלוניה היא דלקת בכליות, שתן לבנבן, אנמיה, עצבנות ואדישות. ערער הוא החזקת נוזלים וכבדות באזור הכליות. אלה של פחמימות קאלי הן אבנים בכליות, מהוות תרופה נפוצה למחלות כליה.
אופיום הם אורמיה (סוג של הרעלת דם), בצקת כללית, צואה כהה, שתן לבנבן, דיכוי שתן, נפיחות בחזה, שתן עם ריר, עוויתות אורמיות ואיטיות בגוף. זרחן הם נפיחות בכליות, עייפות קיצונית, אורמיה ושתן מעונן עם שקיעת מים. השתן של פלנטינה אדום ואיטי, אך תכוף. Sanicula הם גירויים בשלפוחית השתן, אבנים בכליות ודלקות בכליות. סולידאגו הם התחושה של כליה מורחבת, כליות כואבות וקושי במתן שתן. טרבינטום הוא שתן דהוי, דלקת בכליות ודלקת בדרכי השתן. אוריאה הם בצקת כללית (נפיחות בגלל אגירת נוזלים) וחולשה.
ד"ר אס צ'טרג'י, הומאופת בכלכותה, הודו, מצא כי אוריאה היא אחת התרופות הטובות ביותר המשמשות לטיפול באי ספיקת כליות, ואילו ד"ר רג'ינש קומאר שארמה ממרכז המחקר והריפוי בבני אדם באוטרנצ'ל, הודו, אומר כי התרופות הטובות ביותר לטיפול זה הן דבש אופיום ואפיס.
יתרונות ההומאופתיה
כל שלבי אי ספיקת כליות יכולים להשתפר בהומאופתיה, אפילו במצבים סופניים, בהם דיאליזה קרובה. בנוסף, הרפואה ההומאופתית מרוויחה גם לאחר השתלת כליה, בכך שהיא מקטינה את הסיכוי לדחייה של האיבר שנתרם. בהתאם לחומרת הכישלון, ההומאופתיה יכולה להביא לשיפור מסוים בכליה, מה שאומר שטיפול באי ספיקת כליות בהומאופתיה יכול לבטל את הצורך בטיפולים קבועים הנדרשים על ידי הרפואה הקונבנציונאלית.
עלות התרופות ההומאופתיות מתאימה לחלק קטן מעלות התרופות האלופתיות (תרופות שאינן הומאופתיות, כגון תרופות), המעמידה את ההומאופתיה כאפשרות קיימא לטיפול במחלות כליה, בין אם מדובר בשילוב עם תרופות קונבנציונליות ובין אם לא.
תוצאות הרפואה ההומאופתית
לפני שנות השמונים, בדיקות קליניות שהעריכו את היתרונות של תרופות הומיאופתיות היו נדירות. נכון להיום, ישנם מעט מחקרים שיכולים להשוות בין מחקרי התרופות העצומים. לפיכך, טענות הרפואה ההומאופתית בדבר טיפולים במחלות כליה לא הוכחו במלואן, על פי הקהילה המדעית המסורתית.
עם זאת, בדיקות קטנות ופרקטיקות מבוססות תוצאות, כמו אלה של ד"ר הרשד רבאל וד"ר רג'ינש קומאר שארמה, הראו יתרונות מוחשיים מתרופות הומאופתיות המשמשות לטיפול באי ספיקת כליות. במאמר "תקוות מחודשות לחולים עם אי ספיקת כליות שטופלו בהומאופתיה", אומר ד"ר הרשד רבאל כי בין השנים 1999-2009 הוא ראה יותר מ -2,200 מקרים של אי ספיקת כליות. מעקב ארוך טווח של חולים אלה הראה שבין 25 ל -40% מהם נרפאו.
אזהרה רפואית
אי ספיקת כליות היא מחלה מורכבת הקשורה למצבים רבים אחרים. לדוגמא, יתר לחץ דם בדרך כלל מלווה באי ספיקת כליות. הקרן הלאומית האמריקאית לכליות אומרת כי "יתר לחץ דם גורם למחלת כליות כרונית, ומחלת כליות כרונית גורמת ליתר לחץ דם". זה הופך את מחלת הכליה למצב מסוכן מאוד שיש לטפל בו על ידי איש מקצוע מוסמך. חולים לא צריכים לתרגל תרופות עצמיות. רופא הומאופתי צריך לרשום את התרופות לטיפול באי ספיקת כליות לאחר ניתוח יסודי ואבחון נכון.
גם ברפואה ההומאופתית וגם באלופתיה, תזונה היא גורם חשוב מאוד בטיפול באי ספיקת כליות. חולים הסובלים ממחלה זו חייבים להקפיד על תזונה מוגבלת ולהפחית את צריכת הנתרן והחלבון ולשלוט על אשלגן, סידן וזרחן. התזונה שנקבעה כוללת גם צריכה גבוהה של קלוריות, ויטמינים וחומצות אמינו חיוניות.
