תוֹכֶן
אפונה מגיעה בשני סוגים: ירוק וצהוב. הם צמחים קטניות, עם תרמילי זרעים המתחלקים לשניים. אפשר לייבש אפונה ולקלף, ולעיתים קרובות משתמשים בתבשילים או במרקים. הם עשירים בסיבים, אשלגן וחלבון, ושימשו לבישול במצרים העתיקה, יוון, רומא וסין.
אפונה צהובה וירוקה
אפונה צהובה וירוקה ידועה בשם Pisum sativum או להרוג קי דאל, על פי האתר "MySpiceSage". אפונה צהובה יכולה לטעום מתונה או מתוקה יותר מאפונה ירוקה. בדרך כלל הם מיובשים, וברגע שמסירים את התרמילים שלהם, הם מחולקים לשניים, כך שהם מתבשלים מהר יותר.
במטבח ההודי
אפונה ירוקה וצהובה משמשים לעיתים קרובות במטבח ההודי, כמו דאל או דאהל, שהוא הכנה צמחונית המכונה לעיתים קארי אפונה. הם מוגשים בדרך כלל כמרק או מעל אורז. הם משמשים לעתים קרובות גם במתכוני קארי הודים אחרים.
מרק אפונה
אפונה משמשת לעתים קרובות במרקים, וניתן לבשל אותם עם חזיר, בייקון ונקניק. ברוב המתכונים, כולל מתכונים מ- "Emeril Lagasse של רשת המזון", נדרשים לבשל את האפונה עם שוק חזיר. עם זאת, ישנם גם מתכונים צמחוניים למרק, כמו מאתר "allrecipes.com", שמוסיף פלפלי צ'יפוטלה כדי להוסיף את הארומה המעושנת ההיא.
הכנה ואחסון
אפונה יכולה להיות משומרת או מיובשת ולאחסנה בשקיות או במיכלים אטומים. למרות שמחקרים מדעיים מצאו שהם יכולים להימשך יותר מ -30 שנה, כדאי לנסות לאכול אותם תוך מספר חודשים.הם נמשכים זמן רב יותר במקרר.
להכנת האפונה אפשר לטבול אותם יבשים למשך לילה, או להרתיח אותם במשך חצי שעה. יש להשתמש בשלוש כוסות מים לכל כוס אפונה, על פי אתר האינטרנט "המזונות הבריאים בעולם".
