תוֹכֶן
לחקלאות הסינית היסטוריה של יותר מ -10,000 שנה. סין הייתה חלק משלושת המרכזים העיקריים להתפתחות חקלאית בימי קדם ובולטת גם בהיותה נחשבת לאחת המדינות הראשונות שגידלו אורז. עם רק 10% מהאדמות המתאימות לחקלאות, טכניקות חקלאיות - מהראשונה - מבקשות להפיק יעילות מרבית מהאדמה כדי לקיים את האוכלוסייה הסינית הגדולה והגדלה.
שתילת שורות
סין הייתה הציוויליזציה הראשונה ששתלה בשורות במקום לפזר זרעים באופן אקראי על פני השדה. טכניקה זו אפשרה לחקלאים להשקות בצורה יעילה יותר ולהפיק יבול גבוה יותר מהבציר.
בקרת השקיה
טכניקות השקיה היו חיוניות לגידול אורז - מצרך בסיסי של התזונה הסינית - וזה הוביל את הסינים לפתח טכניקות השקיה מעולות.
חידוש ישן היה מערכת ההשקיה דוג'יאנגיאן, שעדיין פועלת כיום. התוכנית הגאונית שלה הפכה לאטרקציה תיירותית מודרנית. מערכת זו הומצאה לפני יותר מ -2,200 שנה, והיא נבנתה כדי לשלוט בשיטפונות במישורים סביב נהר מינג'יאנג, אך בניגוד לרוב הסכרים המודרניים, סכרי דוג'יאנגיאן עדיין מאפשרים לזרום מים וחיים ימיים. בקרת מים זו עדיפה גם על סכרים מודרניים החוסמים את זרימת המים (ראה הפניות 3).
כלים חקלאיים
מחרשת הברזל הייתה כלי חשוב בחקלאות המתהווה בסין. במאה ה -3 לפני הספירה, שיפור טכניקות התכת ברזל ואספקה בשפע הוביל להתפתחות מחרשות ברזל הנקראות קואן. במקביל, היוונים והרומאים עדיין השתמשו בעיצובים שבירים של עץ וחבל. מחרשת הברזל ששימשה בסין הקלה הרבה יותר על שתילת גידולים בשורות.
