תוֹכֶן
עצם החשיבה על פעילות גופנית יכולה להגביר את הדופק, את לחץ הדם ואת הנשימה. ברור כי חייבת להיות משהו יותר מסתם תנועה הפועלת להגברת הפעילות המטבולית של הגוף. המוח הוא הפיקוד המרכזי של הלב, הריאות, השרירים ואפילו כלי הדם.
מערכת העצבים האוטונומית
למערכת העצבים האוטונומית שני מסלולים שונים: גירוי סימפטי ופאראסימפתטי. ברוב הפעילויות הגופניות שני חלקים אלה של מערכת העצבים האוטונומית פועלים בצורה הפוכה. מערכת העצבים הסימפתטית פועלת כמתנגד, ומגרה את הלב, כלי הדם, הריאות ומערכות מטבוליות להכין את הגוף לפעילות. הפאראסימפתטי אחראי בתקופות מנוחה ופנאי, חוסך באנרגיה ומאפשר למערכות אחרות, מיותרות בפעילות גופנית, כגון עיכול, לעבוד.
השפעה על מערכת הלב וכלי הדם
כשאנחנו מתאמנים, מערכת העצבים הסימפתטית היא האחראית. הוא מטפל בלב ובשחרור ההורמונים כדי לעורר את הגוף להישאר במצב פעיל. עצבים סימפטטיים מעלים את קצב הלב ואת כוח הצירים, ומגדילים את כמות הדם הנשאבת לדקה. מערכת העצבים הסימפתטית מכווצת גם כלי דם באיברים מיותרים בזמן פעילות גופנית, כמו אלה שבמערכת העיכול, אברי הרבייה ודרכי השתן. כדי לפצות, כלי הלב והשרירים שעבדו מורחבים. בנוסף, התכווצות כלי הדם מעלה את לחץ הדם.
השפעות על הורמונים
מערכת העצבים הסימפתטית, הנמצאת תחת פעילות גופנית, מגרה את מדולה הכליה של המוח להפריש קטכולאמינים. הורמונים אלה, נוראפינפרין (נוראדרנלין) ואפינפרין (אדרנלין), מקלים על השינויים הפיזיולוגיים הנגרמים על ידי פעילות גופנית. העלייה בפעילות הלב, תאי שריר השלד והריאה מגורה על ידי שחרור אפינפרין. כיווץ ועיכוב מערכות מיותרות מבוצע על ידי נוראפינפרין.
שינויים בפעילות גופנית
פעילות גופנית סדירה עלולה לגרום לשינויים מועילים במערכת העצבים המרכזית. לדוגמא, קשרים בין קצות העצבים לשרירי השלד הופכים ליעילים יותר, מה שמקל על ביצועי הגוף במהלך האימון. כתוצאה מכך, הגוף יכול להגדיל את מספר נימי הדם המרכיבים את השרירים שעבדו. שינוי זה גם הופך את התפלגות הדם בשרירים אלה ליעילה יותר.
