תוֹכֶן
הנספח הוא איבר קטן המחובר לתחילת המעי הגס. הוא מכיל רקמת לימפה המסייעת לגוף להילחם בזיהומים. רקמה זו יכולה להיות מודלקת על ידי זיהום או חסימה. מנתח מבצע ניתוח כריתת תוספתן למניעת קרע של התוספתן, זוהי פעולה שכיחה ובטוחה יחסית, אולם כמו כל ניתוח ישנם סיכונים רבים, כאשר הזיהום הוא השכיח ביותר. תסמיני הזיהום יכולים להיות קלים או קשים, והם גדולים יותר אם התוספתן כבר נקרע.
החתך הלא נגוע
לאחר הסרת התוספתן, המטופל יחווה כאב נסבל באתר החתך, שעליו להיות יבש וסגור, עם נפיחות מינימלית.
נוזל באתר החתך
אם חתך התוספתן מדמם, מייצר מוגלה או כל נוזל אחר, יש להודיע על כך לרופא. מוגלה היא סימן לזיהום.
נפיחות באתר החתך
אם החתך מתנפח עד כדי משיכת התפרים או הגדלתו, יש לפנות לטיפול רפואי.נפיחות קיימת תמיד לאחר הניתוח, עם זאת, יותר מדי נפיחות דורשת טיפול באנטיביוטיקה.
חום לאחר הסרת התוספתן
אם למטופל יש טמפרטורת גוף גבוהה לאחר הסרת התוספתן, יש לפנות לרופא. חום הוא הדרך של הגוף להילחם בזיהום. תרופות נגד אקמול, כמו "טיילנול", יכולות להסוות את הסימפטומים ולהחמיר את הזיהום. הרופא עשוי לרשום אנטיביוטיקה להפחתת חום כדי להקל על תסמין זה. אם יש חום הקשור לתסמינים שהוזכרו לעיל, הדבר הטוב ביותר לעשות הוא ללכת לחדר המיון כדי לטפל במה שיכול להיות זיהום חמור.
ספטמיה
ספטימיה, או הרעלת דם, מתרחשת כאשר זיהום חיידקי שלא מטופל חודר לזרם הדם. סיכון זה קיים בכל הניתוחים, כולל כריתת התוספתן. אם לחולה יש ספיצמיה, חיידקים בדם עלולים לגרום נזק לאיברים אחרים. הסימפטומים הם: הופעת פתאומית של חום, צמרמורות, בחילות, דופק מוגבר ושינויים נפשיים כמו חוסר התמצאות. אם כל אלה מתרחשים, יש לפנות מיד לטיפול רפואי.
