תוֹכֶן
DAP מייצג פוספט diamonic, סוג של דשן עם כמות גדולה של זרחן. זהו הדשן המבוסס ביותר על פוספט בעולם, עם 22 מיליון טונות המיוצרים רק בשנת 2011. היצרנים הגדולים ביותר הם ארצות הברית, סין והודו. המוצר משמש בכל השווקים החקלאיים בעולם המפותח.
דשני פוספט
DAP, יחד עם MAP (monoammonium phosphate) ו- SFT (superphosphate triple), הם הדשנים הנפוצים ביותר על בסיס פוספט. מאז 2011 יוצרו מדי שנה כ- 14 מיליון טון MAP ו- 5.5 מיליון טון FTS. שלושת המוצרים מיוצרים על ידי תגובה של אבני פוספט המופקות עם חומצה זרחתית. DAP ו- MAP מגיבים לאחר מכן באמוניה.
DAP לעומת ייצור MAP
ההבדל הכימי בין שני דשני פוספט אלה הוא כמות האמוניה במוצר הסופי. ל- DAP, לרוב, שני משקלים מולקולריים (שומות) של אמוניה, המשולבים בשומה אחת של חומצה זרחתית. MAP משלב שומה אחת מכל תרכובת ו- FTS אינה מגיבה עם אמוניה.
תכולת חנקן
אמוניה מספקת חנקן, דשן אדמה יקר לצמחים, לערבוב הדשן. כתוצאה מכך, DAP מכיל אחוז חנקן גבוה יותר מאשר MAP - 18% לעומת 11%. החיסרון הוא שזרחן פנטוקסיד, זרחן הניתן להטמעה, הוא מעט גבוה יותר ב- MAP מאשר ב- DAP - 52% לעומת 46%.
אדמה אלקליין
כתוצאה מהאמוניה הנוספת ב- DAP, ה- pH הראשוני בכל גרגיר הדשן נע בין 7.8 ל- 8.2, מה שמעיד שהוא בסיסי מאוד. מצד שני, MAP הוא חומצי עם pH התחלתי שנע בין 3.5 ל 4.2. הוספת דשן DAP לאדמה שכבר אלקליין נוטה לייצר "אזורי חופש אמוניה", על פי "התאחדות החקלאים Intermountain". לאזורים אלה יכולה להיות השפעה מזיקה על שתילים צעירים ומתפתחים, וכתוצאה מכך לבעיות נביטה או אפילו לנזק לשורשים. קרקעות חומציות יותר נוטות להגדיל את זמינות המיקרו-חומרים לצמחים, כגון ברזל, אבץ ומנגן, בעוד שקרקעות אלקליין מצמצמות את הזמינות.
בחירת דשן
סוג הדשן לשימוש תלוי בתנאי הקרקע, בסוג היבול שיש לשתול ובהשפעות האקלים. בדיקת ערך ה- pH של האדמה והימצאותם של אלמנטים תזונתיים היא הצעד הראשון בבחירת תערובת הדשנים הטובה ביותר לכל גידול.
