תוֹכֶן
ממלכת קונגו העתיקה הייתה אגדית במשך מאות שנים, ואף הונצחה בספרו של ג'וזף קונרד, "לב החושך". ממלכת קונגו שכנה בארץ עשירה מבחינה אקולוגית, בה נמצאת חלק ניכר מהמדינה המודרנית ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו, והצליחה ליהנות ממגוון רחב של מאכלים טריים. לכן, כמרכז לסוחרים רבים, הממלכה רכשה תבלינים ומתכונים מרחבי היבשת ומחוצה לה, והוסיפה אותם לטעמיה המובהקים.
עמילנים
הוגשו מגוון עמילנים המשמשים לליווי המנה העיקרית, לרוב תבשיל. תפוחי אדמה, בננות ומניוק שנאפה כמו לחמים הוכנו והוגשו עם כל ארוחה. הם נאכלו בפרוסות, כמו משחה או בושלו בצורה עגולה שטוחה. עמילנים אלה הפכו בעצם לכלי הארוחה העיקרית.
מנה עיקרית
מנה עיקרית הוגשה תמיד עם עמילן בקונגו העתיקה. המורכב מבשר מבושל ברוטב, בדרך כלל קיבל צורה של תבשיל בטעם מגוון תבלינים.בשר היה מורכב בדרך כלל מחתיכות בשר, עוף או דגים. הרוטב היה בדרך כלל על בסיס עגבניות והבשרים היו טובלים בו למשך תקופה ארוכה, בשילוב עם תבלינים. ארוחה גדולה וקלה להכנה זו היוותה מצרך של גסטרונומיה ותרבות כאחד, כאשר אנשים רבים התכנסו סביב המדורה, ואילו האוכל התבשל בסיר גדול.
קינוח
הקינוחים היו בדרך כלל מפירות מקומיים. רבים מקונגו גידלו את מזונם בפאתי ביתם, במקום להסתמך על סחר או חקלאי מקומי עבור המוצר. את הארוחות גמרו אפוא במשהו מתוק, אך בדרך כלל היה זה סוכר טבעי. מבננות לפפאיה ועד קוקוס, המוצר המתוק המקומי של האזור הפך חיוני לקינוח.
חֲטִיפִים
הכינו חטיפים משאריות ארוחות או מוצרים מיובשים, כמו בננות מיובשות. ניתן היה להכין את ממרח הפופו במהירות מקמח ומים, ולהגיש לצד שאריות תבשיל או רסק עגבניות לארוחה מהירה. פירות, ירקות או שאריות מהארוחות הקודמות היו חטיפים מהירים, שלעתים קרובות נשאו עלי בננה.
