תוֹכֶן
מרבית הנשים נכנסות לגיל המעבר (סיום המחזור החודשי) עד גיל 52. לפני כניסה לגיל המעבר, אישה עשויה להיות במצב מעבר הנקרא פרימנופאוזה עד עשר שנים. במהלך ההפסקה, רמות ההורמונים מתחילות לרדת והתקופות הופכות פחות תכופות או סדירות, עד שלבסוף הן מפסיקות. אישה נחשבת לאחר גיל המעבר כאשר היא לא עוברת וסת לתקופה של שנה ומעלה. למרות שדימום בנרתיק אינו סדיר, הדומה למחזור החודשי, הוא שכיח בתקופת הפרימנופאוזה, אך הוא עלול להפוך לסימן לבעיה רפואית אם הוא מתרחש לאחר גיל המעבר.
גורם לדימום בנרתיק
המכללה האמריקאית למיילדות וגינקולוגים מצטטת כמה הסברים פוטנציאליים לדימום לא סדיר בנרתיק לאחר גיל המעבר. הגורם השכיח ביותר הוא ניוון של רירית הרחם, הנקראת ניוון רירית הרחם. סיבה אפשרית נוספת היא טיפול הורמונלי המשמש לטיפול בתסמינים הקשורים לגיל המעבר. גידולים שפירים או פוליפים, הנקראים היפרפלזיה רירית הרחם, עלולים לגרום גם לדימום בנרתיק. דימום בנרתיק לאחר גיל המעבר יכול להיות סימן לסרטן רירית הרחם.
טיפול הורמונלי ודימום בנרתיק
נשים רבות חוות תסמינים לא נעימים הקשורים לירידה ברמות ההורמונים המופיעות במהלך גיל המעבר ולאחריו. בגלל תסמינים אלה, כגון גלי חום ועצבנות, רופאים רושמים לעיתים קרובות תוסף אסטרוגן ופרוגסטרון. כתב העת לרפואה של אוקספורד מציע שטיפול הורמונלי עלול לגרום לדימום לא סדיר בנרתיק אצל עד מחצית מהחולים המשתמשים בטיפול. דימום לא סדיר בדרך כלל מסתדר תוך שישה חודשים מתחילת הטיפול ההורמונלי.
סרטן רירית הרחם
מכיוון שדימום בנרתיק יכול להיות גם סימפטום של סרטן רירית הרחם, ההמלצה היא לדון עם הרופא על כל דימום מהנרתיק המתרחש בתקופה שלאחר גיל המעבר. המכללה האמריקאית למיילדות וגינקולוגים אומרת כי סרטן רירית הרחם הוא הגורם לדימום בנרתיק לאחר גיל המעבר אצל אחת מכל שמונה נשים. אם מתגלה מוקדם, לסרטן רירית הרחם יש שיעור ריפוי גבוה.
אִבחוּן
אבחון הסיבה לדימום מהנרתיק חיוני בכדי לטפל בו כראוי. רופאים מתחילים בדרך כלל לקחת היסטוריה רפואית בניסיון לזהות גורמי סיכון לסרטן, כולל היסטוריה משפחתית או אישית של סרטן, תקופות לא סדירות או נוכחות של פוליפים שפירים שלא טופלו. רופא יכול גם לבצע ביופסיה של רירית הרחם על ידי גירוד פיסת רקמת רחם קטנה או אולטרסאונד (צילום תמונה של קירות האגן באמצעות גלי קול).
יַחַס
הטיפול בדימומים לא סדירים בנרתיק לאחר גיל המעבר תלוי בסיבת הדימום. אם טיפול הורמונלי גורם לדימום, הטיפול בדרך כלל אינו מומלץ. אם דימום נגרם על ידי עיבוי של רירית הרחם, ניתן לרשום אסטרוגן. אם נגרם מעיבוי רירית הרחם, ניתן לרשום פרוגסטרון. ניתן להסיר פוליפים בניתוח. במקרה של סרטן רירית הרחם, תופנה לרופא אונקולוג, שיוכל להמליץ על כריתת רחם או טיפול מתאים אחר.
