תוֹכֶן
Enterobacter cloacae הוא החיידק הנפוץ ביותר ממין Enterobacter שיכול לגרום למחלות בבני אדם. הוא מתפשט במהירות במים, ביוב ואדמה, ובצואה של אנשים בריאים. הם פתוגנים אופורטוניסטיים וגורמים לזיהומים בפצעים, בדרכי השתן ובמערכת הנשימה. הם עלולים לגרום לזיהומים בדם ובמוח, במיוחד אצל אנשים עם מערכת חיסון מוחלשת. מטרת הטיפול היא למגר את הזיהום ולמנוע סיבוכים.
אַנְטִיבִּיוֹטִיקָה
ל- Enterobacter cloacae יש נטייה לפתח עמידות במהלך הטיפול, ולכן יש לרשום לפחות שתי אנטיביוטיקה בו זמנית לזיהומים חמורים יותר. אנטיביוטיקה נבחרת על סמך בדיקות המראות איזה סוג אחראי לזיהום. אנטיביוטיקה נפוצה כוללת piperacillin-tazobactam, aminoglycosides כמו gentamicin ו- fluoro-quinolones כמו ciprofloxacin.
לזיהומים חמורים יותר, יש לתת אנטיביוטיקה תוך ורידי כל שש עד שמונה שעות עד לירידת החום, ולאחר מכן יש לתת את התרופות דרך הפה. לזיהומים קלים יותר, מתן דרך הפה כל שש עד שמונה שעות במשך 14 יום יכול לסייע בריפוי הזיהום.
כִּירוּרגִיָה
מומלץ להסיר מכשירים כמו צנתרים, צינורות תוך ורידייים או אנדוטרכאליים אם הם נגועים וחשודים שהם הגורם לזיהום או אם נדבקו בהם. פרוצדורות פולשניות אחרות, כגון ניקוז מורסות והסרת שכבות נגועות.הקריטריונים להליך כירורגי כוללים את חומרת הזיהום וגודל האזור לניתוח.
טיפול תוך ורידי
זיהומים של אנטרובקטר קלואקות, במיוחד בזרימת הדם, עלולים לגרום להלם ולחץ דם נמוך. נוזלים תוך ורידיים כמו מלוחים, שהם 0.9% נתרן כלורי, ניתנים לחולים מסוג זה באמצעות טפטוף תוך ורידי וגישה תוך ורידית כגון מחט תת-עורית או צינור דק בכלי הדם. ניתן לתת אנטיביוטיקה גם תוך ורידי כדרך יעילה יותר למתן תרופות.
