תוֹכֶן
המצרים הקדמונים היו אדונים לאדריכלות פרימיטיבית ובנו כמה מהמבנים המוכרים ביותר בעולם. ביניהם הפירמידות של גיזה, קברים משולשים ארבעה-צדדיים המשמשים למקרה על שרידי ויעדי הפרעונים ומנהיגי תרבות אחרים. הפירמידות עומדות כבר אלפי שנים ונבנו עם חומרים שזמינים בקרבת מקום.
אֶבֶן גִיר
אבן גיר היא סלע משקע המורכב מסיד, מינרלים שונים ומחול אחרים. המצרים השתמשו באבן גיר לשתי מטרות בבניית הפירמידות. הליבה שלהם נבנתה בדרך כלל עם סלעי גיר באיכות נמוכה, שיצרו רצף של גושים קטנים יותר ככל שהמבנה נעשה גבוה יותר. אבן הגיר האיכותית ביותר שימשה בחלקה החיצוני של הפירמידה. בהתחשב בגילם, אבן גיר הייתה בחירה אידיאלית לשימור פלאי האדריכלות הללו.
גרניט ורוד
גרניט הוא סלע מגורען לוהט העשוי פלדה פיס, נציץ ביוטיט וקוורץ. כמות וסוג הפלדס בגרניט יכולים לקבוע את צבעו. במצרים, הגרניט ששימש לפירמידות היה זן ורוד, המכונה גרניט ורוד.
סלע זה שימש בתוך הפירמידות, והשתמש בו באופן ספורדי ובדרך כלל לחיזוק קירות הקברים.
בַּזֶלֶת
בזלת היא סלע דשני עדין עם צבע אפור כהה או שחור. הוא נוצר על ידי פלגיוקלאז ופירוקסן, והוא נוצר בדרך כלל באזורים בהם זורמת לבה.
רצפת הפירמידות הייתה עשויה בדרך כלל מבזלת. המשטחים הכהים והחלקים יצרו רצפה אטרקטיבית. מקדשים היו מקום נפוץ נוסף במצרים העתיקה בו הרצפה כוסתה בבזלת.
בַּהַט
אלבסטר הוא זן, עם דגנים עדינים במיוחד, של גבס. סלע דקורטיבי זה הוא בדרך כלל לבן או שקוף והיה בשימוש נרחב בתקופת הפרעונים. לאחר ירידה בשימוש באבסט במצרים, הוא הפך פופולרי שוב כאשר מוחמד עלי באשה החל להשתמש בו להקמת מסגד האלבסט בקהיר, בסביבות 1800. כיום, יצירות אמנות רבות הקיימות במצרים הן עשוי עם האבן הזו.
בבניית הפירמידות שימשה אלבסט לקישוט קירות הפירמידות ובניית פסלים בתוך הקברים.
