תוֹכֶן
האבות של התנ"ך נמצאים בעיקר בספר בראשית, אך מורשתם מגיעה גם לנוהגים הנוצריים והיהודיים של ימינו. רוב האבות יורדים מאברהם. אחר הביא את עשרת הדיברות לאנושות. שנים עשר שבטי ישראל ואפילו ישו יורדים מהם. על פי התנ"ך, האנשים הגדולים האלה חיו קרוב לאלוהים ועקבו אחר החיים המלאים בהתערבות אלוהית ובנסים.
משה
כילד, משה הוסתרה על ידי אחותו מרים כדי שלא ייהרג בטבח מצרי של ילדים זכרים עבריים. הוא נמצא ונלקח על ידי בת פרעה וגדל כמצרי מלכותי. אלוהים קרא לו להוציא את בני ישראל מעבדות מצרים ולקחת אותו לארץ המובטחת. אלוהים נתן לו את עשרת הדברות. אחיו אהרון היה הכוהן הגדול הראשון של היהדות.
אברהם
אברהם, ששמו המקורי היה אברם, ושרה, במקור שרי, קיבלה ילד של אלוהים כשהיו כל כך זקנים, שזה יהיה בלתי אפשרי מבחינה ביולוגית. אלוהים הבטיח לאברהם כי באמצעות הילד הזה הוא "יעשה אותו עם גדול" ושהצאצאים שלו יהיו רבים יותר מהכוכבים. השם "אברם" פירושו "אבות קדמונים" ואילו "אברהם" פירושו "אבות של רב", המשקף את ההבטחה הזאת. "שרה" פירושו נסיכה.
יצחק
יצחק היה הבן הבטיח לאברהם ושרה. השם יצחק פירושו "צחוק", משום ששרה צחקה בחשאי כאשר נאמר לה שיהיה לה ילד בגיל 90. הוא התחתן עם אישה בשם רבקה. היו להם תאומים, עשו ויעקב, ועשו היה האהוב על יצחק ורבקה האהובים על יעקב.
יעקב
יעקב המשיך את קו ישראל. זה ממנו כי שמות "ישראל" ו "ישראל" לבוא. לילה אחד הוא "לחם עם גבר עד עלות השחר". התברר שהאיש הזה הוא מלאך. יעקב דרש ממנו ברכה כאשר הוא הביס את המלאך, אשר הוא קיבל. המלאך נתן לו את השם "ישראל" שפירושו "נלחם עם אלוהים". ליעקב היו שתי נשים, האחיות ליה, ושתים-עשרה ילדים. בניו נחשבים לאבות שנים עשר שבטי ישראל.
