תוֹכֶן
תורת החינוך הקונסטרוקטיביסטי מבוססת על עבודתם של הפסיכולוגים ההתפתחותיים ז'אן פיאגט, לב ויגוצקי, והרפורמיסט והפסיכולוג החינוכי ג'ון דיואי. הקונסטרוקטיביזם מבוסס על האמונה שהסטודנטים מביאים את החוויות והידע הקודמים לכיתה. התלמידים צריכים לחבר את המידע החדש שלהם עם ידע מוקדם כדי להבין את זה.
תפקיד המורה
מורה בכיתה מסורתית הוא המקור הראשון של מידע וסמכות. בכיתה קונסטרוקטיביסטית, המורה פועל כמנחה, עוזר לתלמידים בחיפוש אחר ידע. מורים מסורתיים מפיצים ידע. מורים קונסטרוקטיביסטים מקיימים אינטראקציה עם תלמידיהם, עוזרים להם לבנות את הלמידה שלהם. המורים הקונסטרוקטיביסטים מעריכים את נקודת המבט של התלמידים ומעודדים את השתתפותם בפעילויות בכיתה, ולא מחכים לשתיקה ותשומת לב פסיבית, כפי שקורה בכיתות מסורתיות.
תפקיד התלמידים
תלמידים בכיתה מסורתית הם פסיביים. הם מקשיבים ומגיבים להוראותיו הישירות של המורה. בכיתה קונסטרוקטיביסטית, התלמידים פעילים. הם מחליפים רעיונות עם המורה וביניהם. התלמידים בכיתה מסורתית נחשבים "גיליונות ריקים". כל הידע בתחום המסורתי מבודד, מנותק מן העולם ומקורות התלמידים. תלמידים בכיתה קונסטרוקטיביסטית צריכים לחבר את כל הלמידה והידע המוקדם שלהם. זה מוביל להפנמה טובה יותר ולהבנה של העובדות והמושגים. תלמידים אלה עובדים בקבוצות במקום לבד, כמקובל בכיתות מסורתיות.
תכנית הלימודים
תוכנית הלימודים בכיתה מסורתית מתמקדת בכישורים מבודדים, ועוברת מאותם חלקים בודדים למושגים גדולים יותר. בכיתות קונסטרוקטיביסטיות, תכנית הלימודים מדגישה את המערכת כולה ועוברת למיומנויות הבסיסיות הנדרשות במסגרת המושג הכולל. לדוגמה, בקריאה, תוכנית הלימודים הקונסטרוקטיביסטית מתמקדת בכל הסיפור ומשמעותו. בכיתה המסורתית, קריאה מתמקדת פענוח מילים בודדות הראשון. כיתות מסורתיות נוטות להסתובב סביב ספר לימוד, בעוד שיעורים קונסטרוקטיביסטיים משתמשים במשאבים ראשוניים כסיפורים. שאלות התלמידים וחיפוש ידע נחשבות לחלק חשוב מתוכנית הלימודים הקונסטרוקטיביסטית, בעוד שכיתות מסורתיות נוטות יותר לדבוק בקפידה בתכנית הלימודים שנקבעה בטקסט. תכנית הלימודים הקונסטרוקטיביסטית מדגישה פתרון בעיות ויישום ידע, במקום לשנן עובדות, כמקובל בהגדרות הכיתה המסורתית.
דירוג
הערכת התלמידים בכיתה מסורתית נפרדת מהלמידה, ולעתים קרובות אינה דומה כלל לפעילויות בכיתה אחרות. הערכות מסורתיות כרוכות הן בבדיקות פורמליות והן בבדיקות בלתי רשמיות. הערכה בתרחיש קונסטרוקטיביסטי היא טבעית יותר ומשולבת בפעילויות בכיתה. מורים קונסטרוקטיביסטים משתמשים בדגימות עבודה, ברשומות ביצועים, בתצפיות ובתיקים כדי ללכוד את הידע האמיתי של התלמידים ואת הבנת המושגים.
