תוֹכֶן
המהפכה הצרפתית נמשכה עשר שנים, שהחלה בשנת 1789 והגיעה לתחילת המאה שלאחר מכן. חוסר שביעות הרצון ההולכת וגוברת מהדרך בה המלך לואי 14 טיפל ברפורמה חברתית וההבדלים העמוקים בין המעמדות החברתיים עודדו אנשים למרוד ולחפש דרך להשיג יותר חופש ועצמאות בחיים ובמחשבות.
מַשְׁמָעוּת
השינוי הברור ביותר שהביאה המהפכה הצרפתית היה שיבוש המעמדות החברתיים. לפני המהפכה היו שלוש כיתות שסומנו בצרפת: הכנסייה, האצולה ופשוטי העם. באותה תקופה, הכנסייה והאצולה היו בעלי חלק גדול מהאדמה במדינה. הם גבו אגרות (אך לא שילמו דבר) ובכוחם לקבל החלטות לגבי שינויים חברתיים וכלכליים. לעומת זאת, פשוטי העם נאלצו לשלם אגרות גבוהות, לפעמים יותר מ -70% משכרם, אך לא קיבלו מעט מההטבות. לאחר המהפכה הצרפתית בוטלה שיטת המס והעניקה לאנשים הקלות כלכליות וחברתיות לצד אפשרות לקבל כוח רב יותר בהחלטות הכלכליות במדינה.
אפקטים
עד המהפכה היה לכנסייה כוח בלתי מוגבל כמעט באזורים מסוימים בחברה, דבר שהשתנה לחלוטין לאחר 1799. לדברי מומחים, המהפכה הצרפתית יצרה צרפת חדשה, ביטלה את כוחם של אנשי הדת בענייני כספים והפכה אותה ל פקידי ציבור שכעת היו להם חובות ומגבלות. עם השנים כל דיכוי הקשור לכנסיה הקתולית נעשה ברור יותר ואף הביא לטבח מדי פעם בכמרים.
יתרונות
עם הקמת החוקה בשנת 1791, נרקמו כמה שינויים כדי להשפיע על חיי כולם בשנים הקרובות. קביעת מחירים עבור מוצרים חיוניים, כמו דגנים, הייתה הצעד הגדול הראשון לעזור לאנשים להתגבר על קשיים כלכליים. נוצרו גם שכר קבוע, שאיפשר לעובדים לקבל שכר יציב, ללא קשר להשפעות חיצוניות.
פוטנציאל
הוועידה הלאומית שנוצרה בשנת 1792 הייתה אחראית לרבים מהשינויים שחלו במהלך המהפכה ולאחריה. חינוך חינם, למשל, הפך להיות סטנדרטי, ללא קשר למעמד חברתי, מעמד כלכלי ומין. כך גם לכולם היה מס הכנסה ואילוצים חברתיים אחרים. למרות השינויים הללו, המעמד המשותף נותר עני וסבל מאבטלה ומחסור במשאבים.
דעת מומחה
לאחר עלייתו של נפוליאון לשלטון בשנת 1799, הוא אכף את החוקים הספציפיים הרבים, כולל האמנציפציה של יהודי הגטו, הציג את המערכת המטרית כסטנדרט והתמקד בחשיבות החינוך האמנותי לחברה. הוא היה אחראי גם להבאת רעיון הקפיטליזם לצרפת, לעורר צמיחה אישית ופיננסית.
