תוֹכֶן
קרקעות מסווגות על פי תכונותיהן, כגון עומק, מרקם ושליטת מינרלים. בדיקות קרקע לקביעת תכונות אלה יכולות לחשוף את התאמתה של אדמה לפעילות נתונה, כגון חקלאות. היתרונות של בדיקות קרקע מגיעים מהמידע שמתקבל דרכם. החסרונות קשורים לחוסר דיוק וזיהום.
בדיקות מעבדה
בדיקות קרקע המתבצעות במעבדה מחייבות סילוק האדמה במצבה הטבעי. למבחן מסוג זה יש יתרון בכך שהוא קל יותר לביצוע. החיסרון הוא שלמרות כשירותם של אנשי המקצוע היא אינה יכולה לשחזר את התנאים הטבעיים של האדמה. פעולת ההפרדה של דגימת אדמה משנה כמה גורמים, משנה את מבנה הקרקע, את הלחות ואת היחסים הקבועים. למידע שנרכש באמצעות בדיקות מעבדה יש גם את החיסרון בכך שהוא אינו מדויק כמו זה שבוצע ישירות באתר.
קביעת גודל החלקיקים
אחת המבחנים החשובים ביותר לסיווג קרקע היא קביעת המרקם שלה בהתבסס על כמות החלקיקים בממדים שונים בדגימה. לבדיקת מרקם הקרקע היתרון בכך שהוא מספק מידע חיוני אודות יכולת הקרקע לקלוט מים ולשמור עליהם, וקובע את התאמתה לכל סוג עיבוד והאפשרות לבנות עליה דרך או מבנים אחרים. החיסרון שבבדיקת גודל החלקיקים הוא שדיוק התוצאות מוגבל לחלקיקים כדוריים. לפיכך, הבדיקה בדרך כלל אינה מדויקת, מכיוון שחלקיקי חול, סחף וחימר אינם כדוריים.
פתרון רווי
בדיקות פוריות רבות ותכולת מלח בקרקע מחייבות הכנת תמיסה רוויה. היתרון של סוג זה של בדיקה הוא פירוק רכיבים חשובים, המאפשרים מדידת חומרים מזינים ומלחים הכלולים בקרקע. החיסרון מורכב משינוי המצב הטבעי של האדמה ויכול לגרום לתגובות כימיות המשנות את הרכב הדגימה. לפיכך, תוצאת הבדיקה עשויה לכלול רמה גבוהה יותר של חומרים מזינים מאשר קיימים בפועל בקרקע.
חומר אורגני
לבדיקת כמות החומרים האורגניים בקרקע יש יתרון בכך שהיא מספקת מידע מספרי על כמות החומרים המזינים הקיימים. עם זאת, בדיקות נפוצות רבות משתמשות בכימיקלים רעילים בהליך שלהם. חומרים אלה הופכים את הבדיקות ליקרות, מסובכות לביצוע ועלולות להזיק.