תוֹכֶן
כלכלה ריכוזית, המכונה גם כלכלה מתוכננת, היא סוג של מערכת כלכלית בה המדינה או הממשלה מרכזים תוכניות ומנהלים את המשק. זהו הקיצון של הקפיטליזם, שבו אין תוכניות, אלא רק פעולות פרטיות של יחידים. אולם רוב העולם משתמש בשילוב של המערכת המתוכננת והקפיטליזם. קובה וברית המועצות לשעבר הן שתי דוגמאות לכלכלות ריכוזיות.
צרכים בסיסיים נענו
כלכלה ריכוזית מתמקדת במתן כל הצרכים הבסיסיים של אזרחיה וקידום שוויון, או ערכים אחרים שהוא מגן עליהם. מטרתה לספק אוכלים, דיור, חינוך, בריאות ושירותים אחרים לאוכלוסייה, כמו גם משרות לכל (למרות שהאפשרויות מוגבלות). בתיאוריה, היתרון הגדול ביותר של כלכלה מתוכננת הוא מיגור או מניעה של עוני ואי-שוויון קיצוניים.
יַצִיבוּת
בגלל תכנון אינטנסיבי בקנה מידה מקרו-כלכלי, כלכלה מתוכננת יציבה כמעט. זה לא מושפע מתנאים קצרי טווח, כמו תנודות בשוק ובועות ספקולטיביות, כמו שקורה בקפיטליזם. אולם אם קורה מצב בלתי צפוי, השלטון המרכזי יכול לפעול במהירות לטיפול בו או לתיקונו, מכיוון שבבעלותו כל המשאבים.
פרסום אינו חובה
בכלכלה קפיטליסטית אנשים פרטיים וחברות פרטיות מתחרים זה בזה על עסקים ומבזבזים הרבה זמן וכסף על פרסום ושיווק המוצרים והשירותים שלהם. אולם בכלכלה מתוכננת, מכיוון שאין תחרות, ניתן להחזיר את הזמן והמשאבים שיושקעו בפרסום לייצור ולהפצה.
היעדר חדשנות זרה
אין מוטיבציה לחדשנות טכנולוגית זרה בכלכלה מתוכננת. בעוד שהממשל המרכזי עשוי לתת חסות למחקר ופיתוח עבור אנשים שהוכשרו בתחומים מסוימים של עניין ממשלתי, אנשים אחרים נוטים שלא לחדש בלי רווח כמניע. זה יכול להוביל לקיפאון טכנולוגי. מצד שני, קיימת גם אפשרות לחדשנות טכנולוגית גדולה בתחומים שהממשלה המרכזית רואה כמועילים לחברה.
מעט אפשרויות עבור הצרכנים
כלכלות ריכוזיות מתכננות את צרכי החברה, שלא בהכרח מתחשבים ברצונות פרטניים. לדוגמא, כלכלה מתוכננת עשויה להחליט לייצר רק סוג אחד או שניים של חלב, מה שאומר שלצרכנים יש מעט אפשרויות בעת רכישת המוצר וניתן להתעלם מהעדפותיהם. פריטים מפוארים או חסרי תוחלת יתכן גם שלא יהיו זמינים אם השלטון המרכזי סבור שאין צורך בהם.
