תוֹכֶן
בתקופת ימי הביניים המעמד הנמוך חי בבקתות קטנות ואילו המעמד הגבוה התגורר בבתים גדולים או בטירות. בבתים ובטירות אלה היו מטבחים גדולים המצוידים במשרתים רבים, כמו גם מזווה, מזווה, כלי חמאה ומרתף (מקום לאחסון סחורות בבקבוקים). המטבח מימי הביניים היה תלוי בשעות ארוכות של עבודת כפיים ורוב כלי המטבח היו דומים למה שיש לנו כיום.
בישול על מדורות
מדורה שימשה לבישול מרבית האוכל בימי הביניים, הן במטבח של בית עשיר והן בצריף של משפחה ענייה. בעוד משפחות מהמעמד הנמוך בישלו על אש בתוך בקתותיהן, רבים מהמטבחים השייכים למעמדות הגבוהים הופרדו מהבניין המרכזי כדי למנוע את התפשטות האש. מטבחי הטירות היו ממוקמים בדרך כלל בקומת הקרקע. בין השיטות האופייניות לבישול על מדורה היו בישול על הגחלים, צלייה, רתיחה, עישון וטיגון.
המטבח של המעמדות הנמוכים
תזונת העניים כללה לחם ודגנים שחורים, גבינה, תבשילים ומרקים עשויים פקעות וירקות, ודגים מדי פעם. קומקום או סיר הושעה מעל האש כדי לבשל את התבשילים האלה. מחבת או מחבת שימשו לבישול ביצים, והבית צריך להכיל כמה קערות עץ, כמה כפות וסכין. מנות כמו לחם ופסטה הוכנו ישירות מעל האש, עטופות בחימר. לחלופין, החומרים הוכנו ונלקחו לאפייה על ידי האופה המקומי.
המטבח של המעמדות הגבוהים
כמו בבתים עניים, במטבחים של המעמדות הגבוהים הכינו מרקים ותבשילים על האש. אבל במקום קומקום פשוט הונחו מחבתות גדולות ישירות מעל האש. סירים אלה היו עשויים ברזל, ברונזה, נחושת או חימר. מגהצים או שיפודי עץ שימשו לצליית בעלי חיים על האש. תנור אוטונומי, מופרד מהכיריים, שימש להכנת לחם ומאפים. הכיריים היו בדרך כלל ספסלי אבן ארוכים, עם מיכלים עמוקים במבנה שלהם. במטבח היה גם מבחר גדול של סכינים לחיתוך והכנת בשר. במטבח נהגו להשתמש בקונכיות, מסננות ומזלגות בשר, למרות שעדיין לא שימשו מזלגות על השולחן. נעשה שימוש במכתית לטחינת עשבי תיבול ותבלינים.
נשפים
נשפים היו אירועים נהדרים באולם הגדול, בו הוגשו מגוון רחב של בשרים קלויים, עופות ודגים. הם הוגשו עם זנים של רוטב, יחד עם תבשילים, עוגות ומנות מתוקות מעוטרות. האנשים ליד השולחן הגבוה בטירה אכלו עם צלחות כסף ואילו האחרים השתמשו בוו כדי להחזיק את האוכל. זה היה לחם מעופש, מרוסק לקערה. הוא לא נאכל בגלל זקנת הלחם. סכינים מכסף ומזלגות בשר שימשו את המשרתים לחיתוך והגשת הבשר.
