תוֹכֶן
הכבד מטפל כמעט בכל הרעלים שהוא מוצא, ללא קשר אם הם נבלעים או נוצרים על ידי הגוף עצמו. אמוניה היא רעלן שנוצר על ידי הגוף כתוצאה מפירוק חלבונים. בנסיבות רגילות, הכבד מסלק אמוניה. עם זאת, במצבים כמו הפטיטיס או בעיות בכבד, אמוניה אינה מסולקת. רמות גבוהות של אמוניה בדם (hyperammonemia) מובילות לכשל באיברים ולנזק מוחי, מה שהופך את זה למצב חירום רפואי. הטיפול מסובך ומחייב פיקוח של איש מקצוע רפואי.
טיפול בהיפר-אמונמיה
שלב 1
קח תרופות נגד אמוניה, כגון בנזואט ופניל אצטט, במינונים המתאימים, בהתאם להוראות הרופא. תרופות אלו ממירות אמוניה לצורות מסיסות במים הניתנות לחיסול בכליות. המינון משתנה בהתאם למצב הכליות ומשקל המטופל.
שלב 2
שנה את הדיאטה כך שתכלול מזון דל חלבונים. מקור עיקרי לאמוניה הוא פירוק חלבונים על ידי חיידקי מעיים. תזונה דלת חלבונים מפחיתה את ייצור החיידקים של אמוניה.
שלב 3
ניתן להתחיל מיד המדיאליזה אם רמות האמוניה בדם הן קריטיות. הסיבה לכך היא שתרופות ושינויים תזונתיים לוקחים זמן, והמוח רגיש במיוחד לנזק (אנצפלופתיה) אם רמות האמוניה נשארות גבוהות. המודיאליזה מוציאה רעלים מהדם כאשר הכבד והכליות אינם יכולים לתפקד כראוי.
שלב 4
פעל בהתאם להמלצות הרופא להתמודדות עם הגורם לאמוניה גבוהה בדם. ניתן לטפל במחלות כבד, כמו הפטיטיס נגיפית, באמצעות תרופות. מצבים מסוימים של כבד עשויים לדרוש טיפולים מורכבים יותר.
