תוֹכֶן
הגיד הפופליטאלי מחבר את צד עצם הירך בברך עם השריר הפופליטאלי, בצד האחורי של החלק העליון של השוקה. זה נמצא במגע ישיר עם כמה גידים ורצועות אחרות, כמו גם עם העצמות עצמן. הגיד הפופליטאלי מונע מהברך להתכופף כלפי חוץ תוך כדי תנועה. מדובר בבעיית ברכיים נדירה יחסית, אך קיימות מספר שיטות טיפול, הן כירורגיות והן כירורגיות.
גורם ותסמינים
דלקת בגיד הפופליטיאלי נגרמת בדרך כלל משימוש יתר, כמו שפשוף גידים כנגד גידים אחרים, רצועות ועצמות הסמוכות לה. זה יכול לגרום לדלקת, מה שמוביל לדלקת בגידים. קרע או קרע בגיד עצמו בדרך כלל לא קורה, למעט מקרים בהם מתרחשת טראומה קיצונית בברך. ריצה בירידה עלולה להפעיל לחץ מופרז על הגיד הפופליטאלי.
הסימפטומים כוללים כאב שנראה כי נמצא עמוק בברך, לרוב ממש מעל הקפל שמאחורי המפרק, שמחמיר במהלך הפעילות. זה יכול להיות מלווה בנפיחות קטנה, אדמומיות וחום בעור מעל הגיד. אם כאשר מכופפים את הברך תוך כדי תמיכה בכף הרגל ברגל הנגדית מקלים על הכאב, דלקת בגיד הפופליטיאלית עשויה להיות הגורם לכאב עצמו.
יַחַס
דלקת גידים בפופליטאיל פשוטה יחסית לטיפול. במשך שישה שבועות לפחות, הימנע מפעילויות הגורמות ללחץ בגיד הפופליטיאלי, כמו הליכה או ריצה במורד. הניחו קרח על הברך והשתמשו בתרופות נוגדות דיכאון (תרופות נוגדות דלקת לא סטרואידיות), כגון נתרן נפרוקסן או איבופרופן, להפחתת דלקת וכאב.
אם הנזק לגיד חמור יותר, הרופא עשוי לשתק את הרגל כדי להגביל את הפעילות. אם חותכים את הגיד, ייתכן שיהיה צורך בתיקון כירורגי, שיכלול עד שישה שבועות של יציקה וקביים, יחד עם פיזיותרפיה עד חצי שנה לאחר הניתוח.
מְנִיעָה
אם אתם חשים בכאבים עזים בברכיים, הימנעו מפעילויות בעלות השפעה גבוהה שעלולה להשפיע על הגיד, כמו ריצה או קפיצה. אפשר תקופות מנוחה נאותות בין קבוצות התרגילים.
