תוֹכֶן
הברוש האיטלקי או הברוש המצוי הוא ירוק-עד, צומח במהירות, אשר מעניק את עצמו היטב לפרויקט אדריכלי. זהו צמח שונה מאוד ורגיש למחלות מסוימות.
אזורי צמיחה ותנאים
הברוש האיטלקי גדל היטב באקלים קל וקר, מגיע לגובה של 12 מטר ולרוחב של 1.5 מטר בבגרות מלאה. הוא משגשג מחשיפה לשמש מוחלטת וחלקית, סובלני לבצורת כשהוא כבר מבוסס ויכול לגדול בכל מצב אדמה.
זחלים
אמנם לא מחלה, אך ברגע האיטלקי יכולה להופיע נגיעות של זחלים קטנים, בדומה לתולעים, שיכולה להאכיל את מחטי העץ ולהשאיר את הענפים חשופים. ישנן שלוש דרכים לשלוט בזחלים: באופן טבעי, שימוש בחרקים כמו הצרעה ממשפחת אספיד; באופן ידני, הסרת השקיות שנוצרו על ידי הזחלים מהעצים (הם נראים כמו אשכולות קטנים של מחטים); או באמצעות קוטל חרקים המכיל Bacillus thuringiensis.
קרדית עכביש
קשה לראות חרקים אלה בעין בלתי מזוינת, אך הצמח יראה סימנים עם כתמים חומים על המחטים. אם אתה חושב שיש קרדית על העץ, קח ענף עם נקודות חומות על המחטים והקש עליו על דף נייר לבן. אם כתמים חומים מופיעים ונעים, לעץ יש קרדית ארכניד. קשה לחסל אותם באמצעות קוטל חריף, מכיוון שביציות אינן מושפעות. הטיפולים הטובים ביותר הם השימוש בתרסיס מים חזק או חרקים, כמו פרת משה רבנו המכונה "רוצח הקרדית".
ריקבון שורש
ריקבון שורש ניכר בעלווה העמומה, הצהובה והקמלה. כאשר השורשים חשופים, חומים ובשרניים למגע, והעור המגן עליהם מתרופף בעת העברתם. ההגנה הטובה ביותר היא להכין את האדמה לפני השתילה, ולוודא שיש לה ניקוז טוב. אם הברוש האיטלקי כבר מבוסס ומתחיל להראות סימנים של ריקבון שורשים, ניתן לחפור תעלה סביב בסיס הצמח כדי לעזור לניקוז מים תקין.
מחלת סרטן
סרטן הוא המחלה הקשה והתוקפנית ביותר שעלולה לפגוע בברוש האיטלקי. הפטרייה שגורמת לה נישאת על ידי הרוח. מחלה זו תיצור נגעים שמנקזים את השרף מהעץ, סביב הענפים כשהוא מתפשט. לפני שמת, הברוש מקבל צבע צהוב חיוור. אין טיפול כימי לסרטן. ניתן לגזום אותו הרבה מתחת לאזור הפגוע, אך זה רק מאריך את חיי העץ. התרופה הטובה ביותר היא לחתוך אותו ולשתול אותו מחדש.
