תוֹכֶן
בגלל הדמיון בין תסמונת אספרגר להפרעה דו קוטבית, מקובל שאנשים מאובחנים עם אחת הבעיות הללו כאשר יש להם את שניהם. לא נדיר ששתי המחלות מתרחשות יחד, אך תחלואה תחלואית מהווה אתגרים לטיפול ולחיות עם בעיות אלה.
הבנת תסמונת אספרגר
אספרגר (תסמונת אספרגר או הפרעה) היא הפרעה התפתחותית בספקטרום האוטיסטי. אנשים עם אספרגר נוטים להתמקד רבות בנושא אחד או שניים ויכולים לדבר עליהם רבות, מבלי לשים לב כאשר אחרים מתעייפים או מאבדים עניין בשיחה. הם אינם טובים בהבנת שפת גוף או בפירוש הבעות פנים ויכולים לבטא את עצמם בצורה רשמית מאוד, כאילו קוראים מתוך אנציקלופדיה. קשה להם להבין את הרגשות או נקודות המבט של אחרים. הם גם מתקשים להבין סרקזם או ניבים (ביטויים כמו "פפאיה עם סוכר" או "מושך את המכונית"). הם יכולים ללכת במבוכה, בהליכה נוקשה או מביכה. לאספרגרים רבים יש מצבי רוח ברורים מאוד. אי הבנה מה קורה במצבים חברתיים עלול להוביל לתסכול או כעס, מה שמוביל לבעיות התנהגות והתקפי מזג.
הבנת הפרעה דו קוטבית
הפרעה דו קוטבית מאופיינת בשינויים פתאומיים במצב הרוח, בין שיאים קיצוניים (מאניה) לנמוכים (דיכאון). מצבי מאניה מסומנים על ידי אושר או גירוי קיצוניים; מחשבות מואצות; התחושה שצריך לעשות מאה דברים בו זמנית; חוסר יכולת למקד את תשומת הלב; החלטות רעות; לקיחת סיכונים בפעילויות כמו הוצאת כסף, נהיגה ומין; ונדודי שינה. דיכאון גורם לאנשים להיות אומללים במשך מספר שבועות, משוכנעים שהם חסרי ערך או מואשמים בבעיות של כולם. יתכן שיש עלייה או ירידה בתיאבון או בשינה, הופעה אפטית ואובדן עניין בדברים שאהבו. דיכאון קשה עלול להוביל למחשבות ולניסיונות התאבדות. מצב מעורב משלב אלמנטים של מאניה ודיכאון, ומשאיר אנשים מרגישים חסרי ערך או אומללים, אך לוקחים סיכונים ומתנהגים כמו במצב מאני.
אבחון קשה
זה יכול להיות קשה לאבחן הפרעה דו קוטבית או הפרעות פסיכיאטריות אחרות אצל אדם הסובל מתסמונת אספרגר. רופאים יכולים לייחס את התסמינים לכישלון התפתחותי, ללא קשר לעובדה שישנה הפרעה אחרת שלא אובחנה. מכיוון שאנשים עם אספרגר פחות חברותיים מהרגיל, שינויים במצב הרוח שלהם לא עשויים להשפיע על מערכות יחסים - גורם מכריע באבחון הפרעה דו קוטבית אצל רוב האנשים. ניתן לראות באדישות דיכאונית כמחסור החברתי באספרגרס. מה שנראה כצורך הכפייתי לדעת הכל על נושא מעניין, תכונה משותפת של מישהו עם אספרגר, עשוי למעשה להיות אימפולסיביות וכפייתית של הפרעה דו קוטבית.
מחפש עזרה
לפני אבחון, הרופא שלך צריך להיות בעל היסטוריה רפואית מפורטת, כולל מחלות פסיכיאטריות בקרב בני המשפחה. הוא יעריך היטב את הסימפטומים, תוך ציון חומרת ומשך מצב הרוח ותסמינים אחרים. במקרה של אבחנה של ילדים, הרופא יכול לבחון את התנהגותם לאורך מספר ביקורים כדי לקבל מדד מדויק להתנהגותם. בעיות בבלוטת התריס עלולות לגרום לתסמינים דומים להפרעה דו קוטבית, ולכן הרופא שלך עשוי להזמין בדיקת דם כדי לשלול את האפשרות.
יַחַס
קיימות תרופות לטיפול בהפרעה דו קוטבית בקרב אנשים עם אספרגר. יש לעקוב אחר אנשים הנוטלים תרופות אנטי דו-קוטביות לגבי תופעות לוואי. תרופות אנטי פסיכוטיות מסוימות שנקבעו בדרך כלל כנגד הפרעה דו קוטבית יכולות לגרום לתנועות בלתי רצוניות אצל ילדים; הסיכון גבוה יותר בקרב ילדים עם אספרגר. בגלל ליקויים בתקשורת, חשוב לבחון בקפידה כל התנהגות חריגה בקרב אנשים עם אספרגר הנוטלים כל סוג של תרופות.
טיפול יכול ללמד אותך להבין את הסימפטומים וללמוד לנהל אותם. מנת משכל בינונית עד גבוהה מהווה גורם בתסמונת אספרגר, ולכן הטיפול יכול להיות יעיל למדי בהוראת הפרעות.
