תוֹכֶן
הצבע המנומר מזהה דפוסים אצל סוסים, חתולים, כלבים ובעלי חיים רבים אחרים. באזורי שיער גדולים של בעלי חיים אלה אין פיגמנטים, הם לבנים למראה, אך עם כתמים שחורים פיגמנטיים. עורו של החיה מתחת למעילו תואם את צבע השיער שצומח עליו. הדפוסים יכולים להתרחש עקב נוכחותם של הגנים המנוקדים, הנבדלים ממין אחד לשני.
גורם
הצביעה המנומרת נגרמת על ידי גנטיקה. בעלי החיים מתחילים עם הגנים לציפוי שחור. סימנים לבנים נגרמים על ידי נוכחותם של אללים מנומרים רצסיביים אחד או יותר, הגורמים לכתמים או לציפוי הלבן לחלוטין. אצל בעלי חיים מסוימים, כמו כלבים וחתולים, עור לבן מלווה לעיתים קרובות בחירשות באוזן אחת או בשתי האוזניים.
חֵרשׁוּת
יש מחקרים שנעשו על חירשות והימצאותם של גנים מנומרים בעכברים ובכלבים מסוימים, כגון דלמטים וקולי גבול, הנושאים גנים מנומרים. מחקר מוכיח עדויות לכך שתאי פיגמנט יכולים לסייע בהתפתחות שערות קטנות באוזן הפנימית. כאשר קיימים גנים מנומרים, ישנם בעלי חיים הנוטים לחסר את הפיגמנט המכסה את אוזניהם. ההערכה היא כי התפתחות שערות אלה אינה נתמכת והן מתות, וכתוצאה מכך חירשות.
סוסים מנוקדים
ישנם שלושה סוגים של אללים הגורמים לשלושת הסוגים הבסיסיים של סוסים מנוקדים. טוביאנו הוא גן דומיננטי המביא לאזורים גדולים של שיער מעוגלים שיהיו כהים, אך מוחלפים בגן כך שכבר אין להם פיגמנט. לבעלי חיים אלה יש בדרך כלל רגליים לבנות וראשים שחורים. גנים מוגזמים יוצרים כתמים אופקיים כהים, עם לבן על הראש. בתקינה של סבינו יש הכי מעט לבן, עם לבן ברגליים ובבטן, לפעמים משתרע לראש.
חיות אחרות
בקר חלבי, חזירים ובעלי חיים רבים אחרים, כמו הפיתון המלכותי, מציגים גם דפוסים מנומרים. האשפה (עופות ממשפחת הקורבידה) והנשר הלבן-ראש הם דוגמאות לציפורים מנומרות.
