תוֹכֶן
צפרדעים נתפסות בתרבות הסינית כסמלים של אלמוות, ריפוי, כסף וקלות דעת, בנוסף להיותם קשורים לירח. למרות שקשורים במיוחד למסורות הטאואיסטיות הסיניות, צפרדעים היו זה מכבר סמל ידוע בתרבות הסינית הכללית, וגם ברחבי מזרח אסיה. כך הסינים מפרשים צפרדעים בתרבותם.
נֵצַח
צפרדעים, באגדות סיניות עתיקות פופולריות רבות, הן קוסמים או אמנים נמלטים, אך יש בהן גם סוד האלמוות. במאמר "מיתוסים של צפרדעים ברחבי תרבויות", נואל וונר מספר על דמות שחוזרת על עצמה בסיפורים אלה, ליאו האי האלמותי הטאואיסט המפורסם, שיש לו צפרדע בעלת שלוש רגליים בשם צ'אן צ'ו. הצפרדע יודעת את סוד האלמוות ומשתפת אותו באדם בתודה על חברותו. וונר טוען גם כי רבות מהאגדות מספרות כי סוד האלמוות מגיע מפטרייה על מצחו של הצפרדע. אלמוות טאואיסטים אחרים, כמו הנשאדן ושייד, מתוארים לעתים קרובות עם צפרדעים.
תכונות רפואיות
הסינים מאמינים שלצפרדעים יש סגולות רפואיות. הספר "רפואה קסומה סינית" מדבר על אפשרות לריפוי הטירוף בכך שהוא "גורם לחולה לשתות קליפה מלאה בצפרדעים שרופות טבולות ביין" שלוש פעמים ביום. ישנה אמונה, על פי מסורת זו, כי גלולות המטפלות במצבי לב יכולות להיות עשויות מצפרדעים. עור של צפרדעים נאמר גם שמשמש לריפוי פריחות. בעלי חיים אלה מתוארים בדרך כלל כשהם מכינים תרופות באמצעות מרגמה ועלי של רוקח. אתר המרכז המשפטי וההיסטורי לבעלי חיים מזכיר גם כי צפרדעים שימשו את הסינים להקלה על הרעלות וכיבים ולהפחתת חום ונפיחות.
הירח
הצפרדעים מכונות על ידי הסינים "תרנגולות שמימיות". בספר "אדם, מיתוס וקסם: האנציקלופדיה המאוירת של מיתולוגיה, דת ואלומים" נכתב כי על פי כמה אגדות טל הבוקר מביא "ביצי צפרדע" (סט ביצים קטנות מכוסות בכיסוי ג'לטיני). שגורם להם לצוף) מהירח. אתר דף הדאוד של דאואיסט מסביר גם כי הסינים ראו בצפרדעים "כוח נשי" שלילי, או יין, המאזן את "הכוח החיובי" הגברי, או היאנג. הם האמינו כי הם גורמים ליקוי חמה על ידי בליעת הירח. הספר "מיתולוגיה סינית א 'עד ת'" מדבר על ג'אנג E, אשתו של הקשת האלוקית יי, שבחלק מהאגדות הסיניות חיה על הירח כמו צפרדע.
כֶּסֶף
הדאואיסט ליו האי מתואר בדרך כלל בכסף, ולכן בן זוגו לצפרדע נקשר במטבעות זהב. על פי עמוד הקרפדות הדאואיסטי, מטבעות בתמונות של ליו חי וצפרדעו נחשבים למזל טוב בפולקלור הסיני. צ'אן צ'ו, "צפרדע הכסף" או "צפרדע המזל" מתואר גם על ערימות מטבעות, בדרך כלל עם אחת בפה.
קַלוּת רֹאשׁ
לפי עמוד הדפדפן הדאואיסטי, צפרדעים לא היו רק סמל של אלמוות, אלא גם של כיף ללא טיפול או דאגה וספונטניות.
