תוֹכֶן
משקעים ימיים הם בעצם חלקיקים קטנים שאינם מסיסים של אבנים, אדמה, הרי געש, גופים כימיים ואורגניים, המובלים מהיבשת לאוקיאנוס על ידי נהרות, נחלים ואגמים. חלקיקים אלה הם בגדלים שונים והם נמצאים בדרך כלל בחופי האוקיאנוס ובקרקעית הים בצורת אבנים זעירות, פיסות סלע וחצץ. ישנן כמה סיבות מאחורי היצירה והתנועה של משקעים אלה, החל מסחף קרקע ועד התפרצויות געש, מרעידות אדמה ועד סופות חול ומקרחונים הממיסים לתנועה פשוטה מתחת למים או על פני האדמה.
מקורות
משקעים אורגניים מקורם בעיקר מתחת לפני האדמה ומעליהם כפיקדונות של פסולת מאירועים ותגובות טבעיות שונות. משמעות הדבר היא כי יצירת חלקיקים אלה אינה בלעדית, אלא קשורה מאוד להרס וקורוזיה של חומרים הקיימים על פני כדור הארץ. באופן ספציפי יותר, משקעים אלה מקורם במינרלים, כימיקלים, אבנים וסלעים.
סוגים
ישנם ארבעה סוגים עיקריים של משקעים ימיים, המורכבים מחומרים אורגניים ואורגניים שונים. אלה כוללים משקעים אוטוגניים, משקעים ביוגניים, משקעים וולקנוגניים ומשקעים קוסמוגניים. משקעים אוטוגניים הם תוצאה של תגובות כימיות בין מינרלים הנמצאים בים ובנהרות, או פשוט נוצרים במהלך תהליך ההתעבות של מים ימיים בתנאי מזג אוויר משתנים. באופן דומה, משקעים ביוגניים הם שרידים בלתי מסיסים של אורגניזמים חיים ביבשה ובים (כמו עצם, למשל), ומשקעים וולקנוגניים הם חלקיקים זעירים של סלעים, התפרצויות געש, עפרות ורכיבים טבעיים רבים אחרים. לבסוף, בניגוד לקודמים, משקעים קוסמוגניים הם מטאוריטים וגרגרים קטנים שמקורם מחוץ לכדור הארץ.
תְנוּעָה
צורת ההובלה העיקרית של משקעים ימיים היא נהרות, נחלים, מפלים ואגמים, אשר בסופו של דבר מתחברים לים ונושאים משקעים בקטגוריות וגדלים שונים. למרות שזה נראה כמו תהליך פשוט של העברת משקעים ממקום למקום באמצעות פעילות בנהר, חקירה מדוקדקת מעלה כי הסדירות בה מתבצעת הובלת משקעים תלויה בגורמים שונים, כגון גודל ומשקעים של המשקעים, לחץ הנהר וכיוון רוחות.
השלכות
משקעים ימיים נחשבים לעזר ומסוכנים לחיים ימיים.למשל, משקעים אלה נושאים עמם חלקיק של אדמה פורייה על גדות הנהרות, מה שבסופו של דבר מביא לתרומה להתפתחות הטבעית של החיים הימיים. כמו כן, נהרות מזוהמים המכילים פסולת מחומרים מסוכנים מתעשיות וקווי ביוב יכולים גם להוביל משקעים לים, מה שגורם לזיהום מים ולהרס החיים הימיים.
