תוֹכֶן
לדברי היועץ הארגוני דין מאיר, "מערכות ארגוניות יציבות, משפיעות על הביצועים של כולם וניתן לתכנן במודע." עם זאת, לפני שתכננו אותו, יש להכיר את הסוגים השונים שקיימים. מחלקות מערכת, המכונות גם מבנים ארגוניים, מתייחסות לעיצוב של קבוצה או חברה שבה התפקידים, האחריות והקשרים נקבעים על פי המודל בו משתמשים.
שבטי, חקלאי ומשפחתי
הסוג הראשון של המערכת הידועה הוא המבנה השבטי, החקלאי והמשפחתי. מודל זה פותח מכיוון שאוכלוסיות גדלו והצורך במזון וביטחון הפך דחוף. מבנה זה מוביל בדרך כלל על ידי בוס המפקד על קבוצה של אנשים ממעמדות ותפקידי מנהיגות שונים. לדוגמא, במשפחה ההורים הם המנהיגים ותפקידם העיקרי הוא לתמוך ולטפל בילדיהם. בעסקים משפחתיים, המבנה הארגוני ילווה לעיתים קרובות את המודל הזה כאשר מנהיג אסטרטגי מקבל החלטות מפתח, בעוד שהחברים האחרים פועלים לתמיכה בעסק, בהתאם לתפקידים שלהם.
ארגון היררכי
במערכת זו, המכונה גם ניהול ביורוקרטי, מפקדת הארגון מופעלת על ידי מנכ"ל. הוא מנהל מספר קבוצות פונקציונליות בחברה כמו מחלקת שיווק, מכירות, מחקר, שירות לקוחות וייצור, ולכל אחת מהן תחום מומחיות טכני משלה ומנהל העומד בראש כל אחת מקבוצות אלו ומי מדווח למנכ"ל. ארגונים היררכיים הם פשוטים וקלים, מכיוון שמבנה, סמכותם ואחריותם של כל איש מקצוע שמשתתף בהם מוגדרים היטב. עם זאת, מערכות אלו מאפשרות תקשורת מועטה בין קבוצות, דבר שעלול לגרום לשכפול עבודה או ליישור שגוי של היעדים העסקיים.
מבנה ארגוני שטוח
לחברה עם מודל ארגוני שטוח יש רמת ניהול כלשהי או לא בין העובדים לממונים עליהם. המכונה גם מערכות אופקיות, סוג זה של ארגון פועל על בסיס ההנחה שעובדים מאומנים ומוסמכים הם יצרניים יותר כאשר הם מעורבים ישירות בתהליך קבלת ההחלטות, מאשר כאשר הם מנוהלים על ידי מנהלים רבים. יתרון נוסף שמוצע הוא שאנשים או קבוצות מקבלים הערות ופידבקים בנוגע לביצועים שלהם במהירות רבה יותר. החיסרון היחיד במודל זה הוא שהוא דורש מהצוות ומהמנהיג לפתח קשר אישי, שיכול להיות תהליך ממושך.
מערכת ארגונית מטריקס
מודל המטריצה משלב בין המבנים השטוחים וההיררכיים. במערכת זו, המנהל הכללי מייצג את ראש ההיררכיה, בעוד שאר הארגון מייצג את רוב המבנה השטוח. מערכת זו מאפשרת שילוב טוב יותר של תחומי הדעת השונים. ההחלטות מתקבלות בחוכמה, שכן חברי הצוות מעסיקים את מגוון הכישורים והמומחיות הרחבים שיש להם בתפקידים שהם מבצעים. עם זאת, המשמעות היא שגם החלטות רבות יתקבלו על ידי הקבוצה, והליך זה צריך להיות מנוהל בזהירות רבה כדי לא לגרום לסכסוכים ופגישות ארוכות. קיימת גם אפשרות לדיוני כוח בין המנהל הישיר לעובדיו.
מודל ארגוני של רשת דייגים
מודל זה, שפותח בשנות התשעים, הוא מבנה בלתי פורמלי העונה על דרישות מיידיות ומספק גמישות לטווח הארוך. המערכת מאפשרת לוועד הפועל לשמור על השליטה ולקבל החלטות חשובות, בעוד יחידות עבודה מבוזרות נוצרות סביב משימות ופרויקטים. מודל זה יכול לעבוד רק אם משתמשים בטכנולוגיות מידע מרובות, כגון טלקומוניקציה ומבינים את עקרונות הניהול, כדי לאפשר את השינוי המתמיד של הצוותים להתבצע בצורה היעילה ביותר האפשרית.