תוֹכֶן
פונקציונליזם ומרקסיזם הם נקודות מבט סוציולוגיות המפקפקות ומציעות תיאוריות מסוימות אודות החברה והאנשים החיים בה. שתי התיאוריות מנסות להסביר כיצד החברה משפיעה על אנשים, ובאופן דומה, כיצד אנשים משפיעים על החברה. עם זאת, שתי האידיאולוגיות שונות מאוד. הם כל כך שונים, שבמציאות רק שתי קווי דמיון קיימים בין שתי התיאוריות הללו.
פונקציונליות
הפונקציונליות זכתה לפופולריות בשנות הארבעים והחמישים והיא חקר החברה כמערכת מתפקדת. הוא מסביר כיצד נשמר כיוון בין חלקי החברה ומכונה תיאוריית הקונצנזוס, משום שהיא אינה מטילה ספק בבעיית הקונפליקט בחברה. במקום זאת, התיאוריה רואה בחברה מערכת בה כל הצדדים עובדים יחד במטרה המשותפת לגרום לחברה לעבוד, או במילים אחרות, לעבוד למען הקונצנזוס הכללי של החברה.
מרקסיזם
המרקסיזם, הידוע גם בשם תורת הקונפליקט, מיוחס בעיקר לקרל מרקס, ומבוסס על הרעיון שהחברה נמצאת במאבק מתמיד בשל ההבדלים בין אלה שיש להם לבין אלה שאין להם. היא צמחה במאה ה -19 ומציעה שהחברה נמצאת בסכסוך מתמיד על מטרות, תפקידים ורצונות. התיאוריה המרקסיסטית קובעת כי החברה מצווה על ידי מי שיש להם כסף וכוח וכי אין קונצנזוס או הרמוניה בחברה, מכיוון שאין שוויון.
פרספקטיבה של מרקרו
גם המרקסיזם וגם הפונקציונליזם הם נקודות מבט מאקרו. המשמעות היא ששתי התיאוריות רואות את החברה כולה, במקום לראות אותה מנקודת מבט אינדיבידואלית. גם המרקסיזם וגם הפונקציונליזם רואים מבנים בתוך חברה, כמו משפחה וחינוך, ומתווכחים כיצד הם משפיעים על הפרט, ולא כיצד הפרט משפיע על מבנים. באופן דומה, שתי התיאוריות בוחנות את המבנה הכללי של החברה וטוענות כי החינוך מכין את התלמידים לתפקידים שלהם בהתאמה בחברה, בין אם הם שווים או לא שווים.
מבנים חברתיים
שתי התיאוריות רואות בחברה מערכת חברתית של מבנים ושניהם מסכימים שמבנים חברתיים אלה קיימים בחברה. עם זאת, שתי התיאוריות שונות זו מזו על פי דעתן באשר למטרת מבנים אלה. הפונקציונליזם רואה את מערכת המבנים החברתיים כישויות הפועלות יחד למען הכלל, אך המרקסיזם מאמין שמערכת המבנים החברתיים קיימת, אך משתנה בהטבות בהתאם לעושרם ולעוצמתם של האנשים המעורבים.
