תוֹכֶן
המדיה החברתית היא האבולוציה הגדולה הבאה של האינטרנט לאחר עליית גוגל. הקמת אתרים כמו דיג, יוטיוב, פליקר ואחרים הולידה את עידן האינטרנט החדש, ועלייתם של פייסבוק וטוויטר ביססה את חשיבות הרשת החברתית. אתרים אלה נכללים כחלק מקטגוריית "Web 2.0", בהתייחס לאבולוציה של האינטרנט, שהיא בעיקר מכוונת משתמשים.
חיובי: כנות
אחד הדברים החיוביים ברשתות החברתיות הוא שהיא מקדמת סביבה של כנות. חברות שרגילות לתפעל לקוחות באמצעות מדיה מסורתית, פשוט לא יכולות לעשות זאת באמצעות מדיה חברתית. כאשר הלקוחות חופשיים ליצור, להגיב ולהגיב לתכנים קיימים, להפריך ולהציע סכסוכים, נוצרת אווירת אחריות ברחבי הרשת. זה גם מאפשר לאנשים שמפרסמים תכנים לקבל משוב מיידי ופתוח מצופים או קוראים.
חיובי: תקשורת דמוקרטית
תקשורת חברתית יוצרת מדיה דמוקרטית במהותה עם סיפורים פופולריים, שבה אנשים מעוניינים ותומכים בכך שהם מתפשטים והופכים אותו לפופולרי יותר, ולא נותנים לו ליפול בקלות על הדרך. זה לא תמיד מספק מידע מדויק לחלוטין, אך הוא מביא את עקרונות היסוד של הדמוקרטיה להפצת מידע ברשת. ג'סיקה קלארק, מהאוניברסיטה האמריקאית, מכירה בכך שמודל זה מעודד אנשים לחפש שקיפות ופתיחות, יתרון ברור לסביבה.
שלילי: מידע שגוי
אחת הסכנות הפוטנציאליות של מדיה חברתית היא התפשטות מהירה של מידע מוטעה במהלך משבר או חקירה משפטית. לאחר סיטואציה של ערובה בסוף שנת 2010 במכללת מרינט, פרקליט המחוז המקומי אלן ברי דיבר על כך שמידע כוזב רב שהתפשט במהירות בין אתרי הרשתות החברתיות מיד לאחר האירוע. הוא דיבר על כך שלמרות מידע שנוסע במהירות, הוא אינו מהווה תחליף לחקירה ודיווח תקין, והוא נוטה לספקולציות ולטעויות.
שלילי: שימוש בתוך חברה
מרבית החברות מתנסות במדיניות כלשהי של מדיה חברתית במטרה לקדם את עסקיהן בפני קהל מקוון מסיבי זה. עם זאת, בכך החברה לוקחת סיכונים מסוימים. אם העובדים לא יידעו כראוי על הנהלים והמדיניות בחברה, יתכן שהם יפרסמו מידע חסוי או שיכול להעניק יתרונות למתחרים. יש להכשיר עובדים גם כך שכל מידע ששייך ללקוחות לעולם לא יישלח לפורטלים של מדיה חברתית.
