תוֹכֶן
גמא גלוטאמיל טרנספרז, המכונה גם גמא GT, הוא אנזים המצוי בעיקר בכבד. זה עוזר להובלת חומצות אמינו ופפטידים לתא ומזרז את הגלוטתיון, נוגד החמצון העיקרי בגוף. מכיוון שטווח ה- GT נמצא בעיקר בתאי כבד, רמותיו נמדדות כאשר יש חשד לפגיעה בכבד או למחלה. רמות חריגות של טווח GT נמצאות בדרך כלל אצל אנשים הסובלים מאלכוהוליזם, סוכרת, גידולים במוח, השמנת יתר, מחלת כיס המרה וחסימת צינור המרה.
טווח GT ושומן כבד
מכיוון שלטווח ה- GT יש רגישות גבוהה בכבד, זהו אחד הסמנים הטובים ביותר לצריכת אלכוהול כרונית וכבד שומני (סטטוזיס). אלכוהוליזם והשמנת יתר, בין היתר, הם התורמים הגדולים ביותר לשומן בכבד. סטטוזיס, אלכוהולי או לא, יכול להתקדם למחלות כבד מתקדמות יותר כמו דלקת, שחמת סרטן. בנוסף לכבד השומני, ניתן לראות את הפעילות המוגברת של טווח ה- GT גם בדלקת לבלב חריפה וכרונית, פגיעה בשריר הלב, אנורקסיה, בלוטת התריס, מחלות שרירים והפרעות נוירולוגיות. פעילות הסרום בטווח ה- GT אינה מושפעת רק מכמות האלכוהול הנבלעת, אלא גם מ- BMI (מדד מסת הגוף) וממין.
GGT ומחלות לב
במחקר שפורסם בשנת 2005 ב- "Circulation: Journal of the American Heart Association" ציינו החוקרים את בדיקת טווח ה- GT כאחת הדרכים הפשוטות ביותר לקבוע אם אנשים נמצאים בסיכון למוות ממחלות לב וכלי דם או לא. החוקרים ניתחו נתונים ממחקר ארוך שנערך על 160,000 מבוגרים אוסטרים ומצאו שככל שרמת ה- GT gamma גבוהה יותר בדם של האדם, כך גדל הסיכון למוות קרדיווסקולרי.
בדיקות טווח GT ותפקודי כבד
לדברי ד"ר דייוויד א. ג'ונסון, פרופסור חבר לרפואה באגף הגסטרואנטרולוגיה באוניברסיטת ניו מקסיקו, ניתן למצוא מספר מלכודות בפרשנות של בדיקות דם הקשורות לכבד, כמו למשל רמות טווח ה- GT. ג'ונסון טוען שלחולים ללא תסמינים עם רמות מבודדות גבוהות של טווח GT אין בדרך כלל מחלת כבד. לפיכך, הם בדרך כלל אינם זקוקים לבדיקות נוספות.
בחינת טווח GT ורמות
מדידת אנזים הגמא GT קלה וזולה. זה לא מצריך הכנה וכולל דגימת דם שנלקחה לווריד באמה. על פי מחקר של Circulation: Journal of the American Heart Association, הרמה הנמוכה הנורמלית בקרב נשים נמוכה מ- 9U / L, ואילו אצל גברים היא נמוכה מ- 14U / L. הרמות הממוצעות לנשים הן 18U / L, ואילו אצל גברים הן 28U / L. רמות גבוהות הן 36U / L לנשים ומעל 56U / L לגברים. השמנת יתר מגדילה את הסיכוי לעלייה ברמות בטווח ה- GT.
טיפים ואזהרות
תרופות מסוימות כגון קרבמזפין (טגרטול), פנוברביטל ופניטואין (דילנטין) עלולות לגרום לרמות חריגות של טווח ה- GT.
רמות הגמא של GT גבוהות בדרך כלל אצל אנשים הצורכים שלוש מנות או יותר של אלכוהול בשבוע (45 גרם אתנול ומעלה).
רמה מוגברת מעט של טווח ה- GT היא ממצא אופייני בחולים הנוטלים נוגדי פרכוסים (תרופות לאפילפסיה).
