תוֹכֶן
סוציולוגיה עירונית חוקרת אינטראקציה אנושית וחיי חברה במטרופולינים. סוציולוגים עירוניים מתמקדים בנושאים כמו מגמות דמוגרפיות, עוני, מגמות כלכליות, הגירה ויחסי גזע בסביבות עירוניות. תיאוריות של מדע זה שופעות ומשלבות פרספקטיבות תיאורטיות קלאסיות, כמו זו של קרל מרקס, כמו גם נקודות מבט עכשוויות יותר. מושגים חשובים רבים קשורים לרעיון הסוציולוגיה העירונית.
מערכת כיתתית
הרעיון העומד מאחורי מערכות כיתתיות הוא מושג חשוב הקשור לסוציולוגיה עירונית. באזורי המטרופולין מערכת מעמד חברתי מובהק: מעמד עליון, מעמד ביניים ומעמד נמוך. לכל כיתה מאפיינים משלה. אנשים מהמעמד הגבוה נוטים להיות בעלי בית גדול, הרבה כסף ומשכורת גבוהה. אנשים ממעמד הביניים נוטים להיות בעלי משכורת ממוצעת ומטפלים בכספים בצורה סבירה. לאנשי המעמד הנמוך נוטים להיות מעט מאוד כסף, חיים בתנאי דיור מסוכנים ועובדים בעבודות בעלות מיומנויות נמוכות.
קהילות
הקהילה היא מושג חשוב נוסף העומד מאחורי הסוציולוגיה העירונית. קהילות הן קבוצות של אנשים אשר מתקיימות ביניהן בסביבה. קהילות מאורגנות סביב מערכת ערכים משותפת. חקר הסוציולוגיה העירונית עוסק בעיקר בחוויות של קהילות, ולא בהתאמה מבנית או היווצרות קהילה.
עִיוּר
מושג נוסף העומד מאחורי הסוציולוגיה העירונית הוא העיור העוסק ברעיון הצמיחה הפיזית באזורים עירוניים שהביא שינויים גלובליים. האו"ם מגדיר "עיור" כתנועה של אנשים מאזורים כפריים לעירונים. בדו"ח "עדכון סיכויי עיור עולמי לשנת 2007", האו"ם העריך כי מחצית מאוכלוסיית העולם תגור באזורים עירוניים עד סוף שנת 2008.
מֶרחָב
מושג החלל עוסק ישירות בסוציולוגיה עירונית בה המרחב יכול להיות מוגבל מאוד בסביבות עירוניות. בסביבות עירוניות, אלפי אנשים עשויים להתגורר בקילומטר רבוע אחד מהשני, בעוד שבמסגרות כפריות רבות פחות אנשים גרים בקרבת מקום. "המרחב האישי" של האדם מוגדר כאזור סביב אדם שהוא רואה בו מבחינה פסיכולוגית שלו. אדם עלול לחוות אי נוחות, חרדה או אפילו כעס אם מישהו פולש למרחב האישי שלו. הגישה למרחב האישי יכולה להיות מוגבלת מאוד בסביבות עירוניות.
