תוֹכֶן
האימפרסיוניזם הוא סגנון אמנות שכמו רבים מהתנועות האמנותיות החשובות ביותר, נולד בפריס. עבודת האימפרסיוניסטים היא בין יצירות האמנות הנערצות ביותר בעולם. עבודות של ציירים כמו מונה, דגה ורנואר מדגימות את הטכניקות והסגנונות של אופן ציור מסוים זה.
אימפרסיוניזם
המונח שנותן שם לסגנון זה נותן תובנה גם לאחת הטכניקות שמודגמות מאוד בתנועה. הרעיון של האימפרסיוניזם היה לצייר את "הרושם" של אמן, ולא רפרודוקציה של דימוי. פרפקציוניזם קלאסי הושלך לטובת יצירת יצירה שנולדה מתוך הכונן היצירתי של האמן. הרעיון היה ליצור ציורים שמעבירים ביעילות את התחושה החולפת המחוברת לחוויה האנושית של רגע, במקום לשחזר תמונות סטילס.
צֵל
אחת הטכניקות המזוהות ביותר של האימפרסיוניסטים היא האופן שבו הם מתייחסים לצללים. ציירים קודמים חשבו שהצללים צריכים להיות באותו הצבע של האובייקט שמטיל בצל, אך כהים בשחור וחום. אימפרסיוניסטים ציירו צללים באופן שונה על סמך חקר האופן בו אור וצבע עובדים יחד. הם הוסיפו נגיעות של צבע משלים לצל האובייקט במקום לצבע המשתקף של האובייקט עצמו.
באמצעות המברשת
משיכות המכחול של ציירים קודמים היו מדויקות ומבוקרות ביותר. דיוק זה הוא שאפשר להם לצייר רפרודוקציות מדויקות של הנופים או הדמויות שהציגו. ציירי האימפרסיוניזם היו הרבה יותר גמישים במשיחות המכחול שלהם. כל משיכת מכחול הושקעה בקפידה רבה, אך לעתים קרובות המשיכות נראות זעירות, אקראיות ופחות מבוקרות. אימפרסיוניסטים החילו גם את מכחוליהם על ציורי בד, ואילו קודמיהם החלו בדרך כלל לצייר על רקע כהה.
צֶבַע
אימפרסיוניסטים השתמשו בצבעים שונים מאשר אמנים רבים שהגיעו לפני כן. ראשית, לפעמים השתמשו בצבע מבלי לערבב אותו בפלטה לפני שמרחו אותו על הבד. הם ניסו להשתמש בצבע בצורתו הטהורה. בנוסף, האימפרסיוניסטים השתמשו בטכניקה הנקראת צבע שבור. זה כלל שימוש בנקודות השזירה או בזליגת צבע במשיחות מכחול בגודל שונה כדי ליצור רושם של תנועה או אור. זה מה שנותן את המראה במרקם בכל כך הרבה ציורים אימפרסיוניסטים.
