תוֹכֶן
זני התמנונים הרבים שייכים למשפחת קפלופודה, שפירושה "רגליים על הראש". נע בין כמה סנטימטרים למספר מטרים באורך, רכיכות אלה זכו לכינוי "דג השטן" בקרב הנווטים. החושים שלה משמשים רק כדי לתפוס ולהחזיק את טרפו. ההבנה כיצד הם מעכלים את קורבנותיהם מוסיפה למיסטיקה המפוקפקת של התמנון כחיה ערמומית וטורפת קטלנית.
פה ומקור
לתמנון יש רדולה, איבר הדומה ללשון ומכוסה בשיניים מחוספסות. עם זאת, רוב השיבוש והחתך מתבצע על ידי מקור חרמן בחלל הפה, גרסת הפה בתמנון. שפתיים של הפה מסודרות כדי לעזור לשמור על השליטה על הקורבן. לאחר שהקורבן סבל מנזק לרקמות, זוג בלוטות רוק מפריש אנזימי עיכול, ואילו זוג אחר מפריש רעלן המשתק את הקורבן. אם מדובר על רכיכה, משתמשים במקור וברדולה לחדירת הקליפה ומזריקים מיצי עיכול כדי להמיס את רקמות החיבור.
הוושט ופתיחת הוושט
טרף המום ומתעכל חלקית עובר לוושט התמנון, המצויד גם בבלוטות עיכול. איבר זה מתרחב ויוצר את הפתח המכיל עוד יותר בלוטות עיכול המדמות את תפקוד הלבלב והכבד אצל בעלי חיים גבוהים יותר. שקית שנוצרה מאחסנת באופן זמני מזון מעוכל חלקית לפני שהוא עובר לקיבה.
בטן ומעי שתן
קיבה של תמנון היא איבר מאוד משופע. כששרידי הטרף מגיעים לשלב זה, מוסיפים אנזימי לבלב וכבד דרך צינורות הכלולים בקיקום, מיכל עזר לרכיבי עיכול. לאחר הפיכת המזון למסה בוצית בקיבה, מסת זו נכנסת למערכת העיכול לשלב הסופי של התהליך. לפני שעוזבים את המעי, מפרידים את האוכל באמצעות סינון. חלקים מזינים נשמרים לשימוש בתמנון. חלקים בלתי ניתנים לעיכול עוברים לשלב הבא.
מעיים ופי הטבעת
מה שנשאר מהטרף, פיסות קליפות ועצמות, עוברים במעי לפני שמגיעים לפי הטבעת. ואז, בפי הטבעת, הטרף ייצא מהתמנון דרך קפל במעטפת, הכיסוי החיצוני של הגוף, דרך סיפון, קרוב לראש. ביצי התמנון והדיו מופרשים דרך אותו פתח.
סיכום
בהתחשב באופי האלים למדי של מערכת העיכול שלו, תמנון יפגע נורא בכל בעל חיים. המינים השונים נחשבים לחסרי חוליות אינטליגנטים ביותר בעולם, פחות או יותר אינטליגנטים כמו חתול מבוית. הם כבר הוכרו בזכות יכולתם להסיר מכסים מטנקים במקום בו הם מוחזקים בשבי.
