תוֹכֶן
משוואות כימיות משמשות כדי לפרט מה קורה כששני חומרים מגיבים ברמה המולקולרית. בדרך כלל הם כוללים סמלים עבור היסודות, למשל, "H" במקום מימן, וסמלים כמו חיצים וסימני פלוס כדי להראות כיצד החומרים מתקשרים. סמלים אחרים כוללים "(g)," "(l)," "(s)" ו- "(aq)".
סמל תוספת
סימן הפלוס "+" משמש כמעט בכל התגובות הכימיות ולעיתים בשני צידי הריאגנטים והמוצרים. לסימן הפלוס יש את אותה המשמעות שיש לו במשוואות מתמטיות, ששני דברים הסמוכים לו מתווספים יחד. אם משתמשים בו במחצית השנייה של המשוואה, זה בדרך כלל אומר שהדברים הסמוכים לו הופקו שניהם בתגובה וניתן להבין אותם במשמעות של "e".
סמלי תהליך
חץ שמצביע קדימה מציין ששני דברים בצד שמאל של הסמל משתלבים ויוצרים דברים בצד ימין. החץ הבסיסי משמש לתגובות של שלב אחד. חץ כפול עם קצה אחד ימינה והשני שמאלה מעיד על תגובה הפיכה. המשמעות היא שלתלות בנסיבות התגובה יכולה ללכת ימינה או שמאלה של החץ. ניתן להשתמש בסמל שוויון "=" לתגובת רשת, המתרחשת בכמה שלבים שונים.
סמלי מצב גופני
היסודות הכימיים המשמשים בתגובה יכולים להתקיים לעיתים קרובות במגוון מצבים שונים. מים (H2O) הם דוגמה מצוינת, שכן הם קיימים כמוצק, נוזלי ואדי. שלוש הצורות השונות הללו מיוצגות במשוואה תוך שימוש באותיות "s", "l" ו- "g" בסוגריים מרובעים אחרי הסמל הכימי. אלמנטים יכולים להתקיים גם מדוללים בתמיסה, שמוצגת באותיות "aq" בסוגריים מרובעים. משמעות הדבר היא שהחומר נכלל בנוזל אך אינו נמצא בשלב הנוזל.
סמלים כימיים
לכל אחד מהיסודות הכימיים יש סמל, שמורכב מאות או שתי אותיות. לדוגמה, פחמן מיוצג על ידי האות C, וברזל על ידי שתי האותיות Fe. סמלים אלה משמשים לעיתים קרובות במשוואות במקום לכתוב את כל שם האלמנט. מספרים משמשים גם לציון כמויות שונות של אלמנטים. אם המספר כתוב (בדרך כלל קטן) מימין לסמל מסוים, הוא מציין את כמות היסוד הבודד כ- "H2" ב" H2O ", מה שמעיד שיש שני אטומי מימן לכל מולקולת חמצן. ניתן לכתוב מספרים לפני הסמלים הכימיים כדי להראות שיש שתי קבוצות שלמות של החומר. לדוגמא, "2MgO" מציין שתי מולקולות תחמוצת מגנזיום, לא רק שני אטומי מגנזיום.
