תוֹכֶן
כל תמונה שאנו רואים מורכבת מחלל חיובי ושלילי, בין אם על בד או על נוף של פארק. אנשי מקצוע רבים, כגון אדריכלים, מוזיקאים ואמנים, משתמשים בהשפעות של מרחב חיובי ושלילי על מנת לשפר את הסדר המרחבי של ערים ומבנים או את הקסורות במוסיקה בעלת מבנה טוב. אף על פי שדומה, למרחב חיובי ולשלילי יש משמעות ייחודית ביחס לאמנות.
מרחב חיובי
מרחב חיובי מורכב מצורות וצורות של ציור, ציור או צילום. זהו החלל (בדרך כלל אובייקט), כי מיד מושך את העיניים שלך כשאתה מסתכל על יצירת אמנות בפעם הראשונה. בדיוקן, דמותו של האדם המצוי נחשבת למרחב חיובי.
מרחב שלילי
מרחב שלילי הוא האזור המקיף את הצורות והצורות (מרחב חיובי) המרכיבות ציור, ציור או צילום. מרחב שלילי מסייע למקד תשומת לב במרחב חיובי. בתמונה, השטח, המכונה לעתים שטח מת, סביב האדם צבוע נחשב שטח שלילי.
מאזן
חייב להיות איזון בין רווחים חיוביים ושליליים. באופן מסורתי, שטח שלילי מסגרות מרחב חיובי, מבנה המבקר של הצופה סביב הנושא של ציור. מרחב שלילי לא רק יוצר את הצורות והצורות של תמונה, אלא מגדיל אותן. לדוגמה, רוב מעדיפים לצפות בסרט על מסך סרט מאשר בטלוויזיה. על מסך גדול יש יותר מקום שלילי, המאפשר לאנשים להתמקד טוב יותר על התמונות של דמויות ותרחישים, בניגוד למסך טלוויזיה, אשר מתעבות תמונות בעיקר לתוך שטח חיובי.
שחור ולבן באמנות
המרחבים החיוביים והשליליים ניכרים ביותר ברישומים בשחור-לבן. אתה כנראה ראית את ייצוג שחור חכם לבן של צלליות כי תכונה שתי תמונות, כמו פנים בוהה בך במרחב חיובי ופנים להסתכל משם בחלל השלילי. ] שחור מייצג בדרך כלל שטח חיובי, ולבן מייצג שטח שלילי, ממוסגר לצורות. באמצעות חוויות עם שני הצבעים ואת התפקידים שלהם, יש הזדמנויות אינסופיות עם חלל חיובי ושלילי באמנות.
