תוֹכֶן
המדע חולק לפני זמן רב בשני בתי ספר כדי לתאר את תפקידיו השונים: תיאוריים ונורמטיביים. בכל מחקר מדעי יכול מדען לומר שהוא עוקב אחר שתי גישות, וישנם ענפי מדע שאפשר לתארם בשתי דרכים אלו. באופן כללי, למדע התיאורטי יש גישה ניסויית ועובדתית, והוא מבקש לבסס עובדות ברורות ומובנות, ואילו הנורמטיבי מבקש להסביר ולשפר דברים. שדות כגון פיזיקה וביולוגיה מסווגים כמתואר, ואילו האתיקה נחשבת לנורמטיבית, אך ניתן להשתמש בשיטות תיאוריות בתחום זה.
מדע תיאורטי
המדעים התיאורטיים מבקשים לתאר, למדוד, להבין ולהקליט את המציאות המדידה סביבנו. למדעים אלה יש גישה ניסויית במתודולוגיה שלהם, כמו כימיה ופיסיקה. הם מייצרים עובדות ברורות ואמצעים ברורים כמו "מים מורכבים משני חלקים של מימן וחלק אחד של חמצן". מטרת המדע התיאורי היא לגלות כיצד העולם הוא באמת, כלומר, מה שאנחנו בעצם יודעים דרך אמצעים אלה לאמת.
מחקר תיאורטי
מתודולוגיית המחקר המתאר משתמשת בניסויים ובצעדים. מדעים אלה מבקשים לקבוע עובדות ניתנות לאימות הממחישות תוצאות עקביות באמצעות ניסויים חוזרים ונשנים. במקרה של אתיקה או פילוסופיה, היא מבקשת לקבוע עובדות על האופן שבו אנשים מתנהגים או חושבים באמצעות מדידה של כמויות נצפות, כגון שימוש בסטטיסטיקה כדי לדעת כמה אנשים סובלים מבעיה נפשית מסוימת או לשמור על ערכים מוסריים מסוימים.
מדע נורמטיבי
המדעים הנורמטיביים מתפתחים ומנסים להבין איך הדברים צריכים להיות. בתחומים כגון אתיקה, נשאלות שאלות כגון "האם עונש המוות נכון?" בעוד שבמדע התיאורטי, גילוי עובדות כגון "איזה אחוז מהאנשים סבורים שעונש המוות נכון?" המדע הנורמטיבי מבקש לגלות דרכים "טובות" לעשות דברים, או את דרך החשיבה ה"נכונה ". שלושת המדעים הנורמטיביים המוכרים הם אסתטיקה, אתיקה ופילוסופיה.
מחקר רגולטורי
כדי לקבל החלטות או להצהיר הצהרות על "משהו טוב" או "נכון", על המדע הנורמטיבי לפעול על פי מערכת של נורמות ואמונות. הם צריכים לדעת איך אנשים כבר חושבים ומתנהגים, מה האמונות והמחשבות שלהם, כדי לקבוע את הכללים שבאמצעותם הם יכולים ליצור מה הם בעצם שיפוט של ערכים. מדעי נורמטיבי לגלות איך הדברים מחפשים דרכים לשפר אותם.
